‏הצגת רשומות עם תוויות אינטראקטיביות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אינטראקטיביות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 10 באוגוסט 2013

הגיגים לגבי שימוש בבלוג בכיתה




אני יושבת בחדר העבודה שלי, שבת בבוקר, מנסה לחשוב על מה אני הכי רוצה לכתוב כרגע...ואז עולה בי המחשבה, השבתון מסתיים וחוזרים לעבודה. כשאני חושבת על כל הנושאים השונים שלמדתי בשנה האחרונה ומה מתוכם אוכל ליישם בכיתות שאלמד בשנה הבאה, באופן די מפתיע הדבר הראשון שעולה הוא הבלוג. אם מישהו היה אומר לי בתחילת התהליך שזה הדבר הראשון שעליו אחשוב הייתי מגחכת, כי הרי כל כך חששתי מכתיבה בבלוג, כל שבוע? אני לא מתחברת, אין לי כל כך הרבה על מה לכתוב. אז זהו שכנראה שיש לי. אני לרגע לא אומרת שהכתיבה קלה לי, לוקח לי המון זמן לחשוב על מה לכתוב, לחפש חומרי עזר באינטרנט ולהחליט שזהו, אני מרוצה מהפוסט ואפשר לפרסם אותו, אבל התהליך מעניין וכשאני חושבת על התלמידים שלי בכיתה ו' בשיעורי אנגלית, אני בהחלט יכולה לראות אותם מתחברים לכתיבה בבלוג כיתתי משותף,אבל לזה נגיע בהמשך.
אז מה זה בכלל בלוג?  בספרם "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה" מגדירים גילה קורץ ודוד חן בלוג כ: "יומן רשת- אתר אינטרנט הכולל מגוון של תכנים וקישורים...בלוג יכול להוות אתר אישי או אתר קבוצתי סביב עניין לימודי משותף...הפשטות הטכנולוגית של יצירת בלוג ותחזוקתו תורמים לאטרקטיביות של שילובו בתהליך החינוכי, שכן לא נדרש ידע מוקדם בתכנות או בבניית אתרי אינטרנט לצורך כתיבה בבלוג"
עמי סלנט מוסיף ש"בלוג הוא קיצור באנגלית של web-blog יומן מקוון שבו יוצרו/מחברו מפרסם רשימות קצרות שמתעדכנות תדיר". במאמרו "בלוגים חינוכיים כסביבה מתוקשבת בבתי ספר" מציין סלנט ששילוב הבלוגים הלימודיים כאמצעי טיפוח כתיבה עדיין אינו נפוץ במערכת החינוך בארץ,  אך משנה לשנה עולה מספר היוזמות של מורים המשלבים בלוגים כאמצעי להקניית מיומנויות כתיבה.
הבלוג הוא כלי טוב לטיפוח יצריתיות של תלמידים, אשר גם מביעים עצמם וגם מגיבים ונותנים משובים לחבריהם לכיתה. הוא מאפשר לתלמידים להתבטא בצורה גמישה ויצירתית.
ויגוצקי (1978) טען שהתפתחותו של התלמיד מותנה בהתנסות ואינטראקציה חברתית עם אדם מיומן ממנו. השיתוף בבלוג והאינטראקציה הבינאישית תעזור לפיתוח הדימוי העצמי של התלמידים.
בן קורן, מאמן בתחום החינוך, כתב מאמר המתאר את היכולת של כתיבה בבלוג לשפר את הכתיבה של התלמיד. במאמרו הוא מציין שהבלוג נותן לתלמידים הזדמנויות לפתח את כישורי התקשורת שלהם דרך חוויות כתיבה משמעותיות. הוא מציין מספר צעדים שעלינו כמורים לעשות לפני תחילת תהליך הכתיבה:

  • בחירת מטרה. עלינו לבחור נושא שעליו נרצה שהתלמידים יכתבו. חשוב למקד את התלמידים במיוחד בכיתות הנמוכות יותר.
  • החלטה על הפורמט ופלטפורמת הכתיבה. האם בלוג כיתתי משותף לכולם? האם המורה בודק את העבודות לפני פרסומן או מאפשר לתלמידים לפרסם את עבודותיהם ללא בדיקה מקדימה? האם בלוגים אישיים? ההחלטה צריכה להיות תלוית גיל בראש וראשונה. לא נראה לי נכון לתת לתלמידים צעירים שזו הפעם הראשונה שהם כותבים בלוג להתחיל ישר מבלוגים אישיים. חשוב בעיניי שלמורה יהיה מעכב מתמיד על תוצרי הכתיבה.
  • הכנה ואימון, חשוב להכין את התלמידים לקראת עבודה בבלוג, להסביר להם את נושא המשוב ותגובות החברים. קורן מציין שהוא בכיתתו , לפני התהליך אימן את התלמידים באמצעות כתיבה על בריסטולים וכתיבת תגובות על הבריסטול של החברים לכיתה. חשוב שהתלמידים יבינו שהכתיבה צריכה להיות ביקורתית אך לא מעליבה.
  • פרסום, ברגע שהתהליך מתחיל חשוב שהמורה יעודד את התלמידים להגיב  האחד לשני. 
לבלוג יש ללא ספק תרומה להוראה: הוא מגביר את המוטיבציה של התלמיד לכתוב , מזמן אינטראקציה חדשנית להשתתפות בתהליך הלימודי, מסייע לתלמיד להיות מומחה בעולם התוכן הרלוונטי ומספק במה למגוון דעות ועמדות בתוך כיתת הלימוד ומחוצה לה (מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה, גילה קורץ ודוד חן)

אני מניחה שבשלב זה יהיו מורים שישאלו את עצמם בשביל מה אני צריך את כאב הראש הזה? בנוסף לעבודה הקשה שלי, אני צריך גם לעקוב באופן קבוע אחרי הפרסומים, לוודא שילדים לא מעליבים אחד את השני? לתקן שגיאות ועוד...קורן מציין במאמרו שחשוב שעוד אנשים יקראו את התוצרים של התלמידים חוץ ממוריהם. כשהם יודעים שהמשפחות שלהם, חבריהם לכיתה ואנשים נוספים יכולים לקרוא את מה שהם כותבים, ההשפעה על הכתיבה גדולה. הם ישימו לב יותר לסגנון הכתיבה ולבחירת המילים. הוא מציין שצפה בתלמידיו מנהלים שיחה משמעותית בנושא הכתיבה, שואלים שאלות מורכבות והופכים לנגד עיניו לכותבים- שאיפתו של כל מורה.

הנושא של למידה בסביבת בלוגים התפתח במיוחד בקרב מורים לאנגלית שדיווחו כי הכתיבה בבלוג הביאה לשיפור ניכר ביכולת הלשונית של התלמידים וכן אפשרה יצירת שיתופי פעולה בין כיתות לאנגלית ברחבי העולם. פרופסור תום וויטבי, פרופסור לחינוך שהיה מורה לאנגלית במשך 34 שנים, מציין את תפקידו של המורה בתהליך כמי שיוכל לתקן את השגיאות ולמקד את הכתיבה מחד ולהדריך את התלמידים בכיתה כיצד לקרוא את הבלוגים של עמיתיהם בצורה אחראית וכיצד להגיב בבלוגים.
ברמה האישית, כדי שפרויקט כזה יצליח בכיתה, אני חושבת שחשוב שהמורה עצמו יתנסה קודם בכתיבת בלוג אישי וייחשף לבלוגים אחרים ברשת .

אז זהו... אני החלטתי... אני פותחת בתחילת שנת הלימודים הבאה עם שתי כיתות ו' אותן אלמד בלוגים כיתתיים באנגלית. בשלב הראשון בכוונתי לפתוח בלוג משותף לכל הכיתה ולבקש מכל תלמיד לכתוב פוסט אחת לחודש. הפוסטים יוכלו להיות קשורים לנושאים שנלמדים בשיעור (תינתן לתלמידים האפשרות לפרסם בבלוג עבודה במקום להגישה בכתב למורה בלבד). לדוגמא: אחד הנושאים הנלמדים בספר הלימוד הוא לונדון ובמסגרת השיעורים התלמידים יתבקשו לכתוב תעודת זהות על אתר בלונדון שהיו רוצים לבקר בו. היכולת להשתמש בבלוג, להוסיף קישור לאתר ותמונות נראית לי נפלאה. בנוסף החברים לכיתה יוכלו להגיב ולכתוב את התרשמותם לאחר קריאת הפוסט.
בנוסף, תלמידים עם יכולות כתיבה גבוהות יוכלו לכתוב חוויות, המלצות, סיפורים וכל דבר שמעניין אותם בשפה האנגלית ולחשוף את יכולותיהם בפני הכיתה. 
אני רואה חשיבות רבה גם בחשיפה של הבלוג בקרב ההורים בכיתות ,שזו אולי תהיה עבורם הזדמנות להיות שותפים בתהליך חינוכי שונה, מתקדם ומאפיין את טכנולוגית המאה ה-21 של ילדיהם.
מבטיחה לכתוב בהמשך תובנות ומסקנות לאחר פתיחת הבלוג הכיתתי.


קישורים למאמרים :



יום רביעי, 31 ביולי 2013

הספרים הדיגיטליים, מהפכה או שינוי קטן?




את הפוסט הזה החלטתי לכתוב לאחר שהשבוע שלחה אליי חברת ההוצאה של הספרים אותם אני מלמדת בבית הספר אנגלית את המהדורה הדיגיטלית של הספר לכיתה ו' Panorama (שם החברה ECB). לאחר כניסה לספר הדיגיטלי  והתבוננות ראשונית בתכנים, ניסיתי לחשוב על מה כל המהומה? מה כל כך שונה בגרסה הזו מהספר הרגיל? איזה יתרונות יש במהדורה הדיגיטלית לעומת הספר הרגיל? האם הוא נותן לי ולתלמידים איזה ערך מוסף שמצריך שינוי בדרכי ההוראה למידה אליהם היינו רגילים עד היום? על כל השאלות האלה האלה אנסה לענות בחלק השני של הפוסט בהתייחס לספר הספציפי הזה, אבל אתחיל בהגדרה של מהו ספר דיגיטלי ומה היתרונות שראו לנגד עיניהם אלו שתומכים בעבודה אתו.
תחילה חשוב להבין מהוא ספר דיגיטלי או בשמו הלועזי e-book. בספרם "מתקוונים ללמידה, ארגז כלים דיגיטלי למורה" מגדירים גילה קורץ ודוד חן ספר דיגיטלי כ"ספר הניתן לקריאה כקובץ ממוחשב בפורמט דוגמת doc,pdf, html וכדומה.
ו/או באמצעות קורא ספרים דיגיטלי דוגמת קינדל או עברית... ספר דיגיטלי להבדיל מספר מודפס מאפשר קריאה מסתעפת שאינה לינארית בהכרח שכן ניתן לכלול בו "מילים חמות" התורמות להעשרת חווית הקריאה ולגיוונה". כבר מציטוט זה ניתן לראות את היתרון הגדול בספר הדיגיטלי בכך שהוא מעשיר את הלמידה ומאפשר למורה ולתלמיד להרחיב את ידיעותיו בכל תחום נלמד.
יתרון נוסף בספר הדיגיטלי הוא חיסכון בעלויות, קיימת רכישה חד פעמית של מחשב נייד או אייפד ועליו ניתן לעדכן חומרי לימוד חדשים ללא צורך בעריכה וקנייה מחודשת של ספרים. ספרי הלימוד המקוונים יכולים להתעדכן במהירות על ידי מערכות ממוחשבות מתקדמות באינטרנט.(מתוך, ספרי לימוד דיגיטליים בארץ ובעולם/ עמי סלנט ודזירה פז).
ספרי הלימוד הדיגיטליים מתאפיינים בעושר אורקולי ובאינטראקטיביות המזמנים חווית קריאה רב חושית, הילד קורא, מקשיב, צופה בתמונות ובחלק גדול מהמקרים פעיל תוך כדי קריאה.
לא ניתן להתעלם גם מהנוחות לתלמיד שלא יצטרך להיסחב לבית הספר עם תיק עמוס בספרים, כבד מאוד, חלק מהספרים בלויים ומשומשים.
לעומת זאת קיימים מומחים הטוענים שהפורמט הדיגיטלי לא תורם לקריאה רציפה ונמשכת. עמי סלנט ודזירה פז נותנים כדוגמה את המדענית הבריטית לחקר המוח ד"ר סוזן גרינפלד מאוניברסיטת אוקספורד שטוענת שהסביבה הדיגיטלית משהה את הריכוז של התלמיד ומפזרת את תשומת הלב שלו . בגלל העושר  הוויזואלי (כפתורי ניווט, לינקים, פרסומות וכו') , דעת הקורא מוסחת ולעתים קרובות פוגעת בקריאה המעמיקה הנדרשת.
כמו כן אי אפשר להתעלם מהצורך באיכות תשתיות טובה על מנת שיהיה ניתן להשתמש בספרים הדיגיטליים ללא תקלות והפרעות וכן מהצורך בתכנים דיגיטליים נגישים וראויים כדי שניתן יהיה בתהליכי ההוראה למידה.
ואולי התהליך החשוב ביותר הוא תהליך ההכשרה של עובדי ההוראה. מורה חייב לדעת להשתמש בספר הדיגיטלי ולנצל את יתרונותיו לפני שהוא מתחיל לעבוד אתו. דוגמא מחיי האישיים לכך היא תלמיד שפגשתי (אני בשנת שבתון) ולשאלתי מה הם עושים בכיתה עם הספר הדיגיטלי, תשובתו הייתה: "המורה מראה את הטקסט ומקריאה ואחר כך היא מראה לנו על המסך את אוצר המילים ואנו מעתיקים למחברות".במילים אחרות, הספר הדיגיטלי החליף את הספר הרגיל אבל בעצם שום שינוי לא חל בתהליכי ההוראה, למידה בכיתה. חשוב שמורה יהיה פתוח לשינויים שהספר הדיגיטלי מזמן ויהיה מוכן להקדיש זמן כדי ללמוד את הנושא, להעמיק ולהפוך את השיעורים למשולבי טכנולוגיה.
ועכשיו נחזור לספר באנגלית שנשלח אליי השבוע. הספר מאפשר קריאה ושמיעה של הטקסטים, דבר שיכול להקל מאוד על תלמידים המתקשים בקריאה. בלימוד אוצר המילים , קיימת אפשרות למשחקים אינטראקטיביים עם הילדים (העלמת מילה, התאמה עברית לאנגלית ולהפך ועוד) . קישורים לאתרי אינטרנט שונים העוסקים בנושאים הנלמדים בספר, סרטוני וידאו עם הסברים על הנושאים הנלמדים בדקדוק ועוד. אני מודעת לעבודה הרבה המצפה לי ללמוד את כל האפשרויות הטמונות בספר הדיגיטלי ואולם כמי שמלמדת באותה דרך (ובשנים האחרונות גם באותם ספרים) אני חייבת לציין שאני מחכה לשינוי ומקווה להביא לכיתה חדשנות ועניין. המסקנה העיקרית שלי היא שהרוב טמון בסופו של דבר במורה. מורה שיתחבר לתכנים הדיגיטליים וידע לעשות בהם שימוש יעיל וחוויתי, יזכה בתלמידים קשובים, משתפי פעולה ופעילים יותר.

הסרטון שצרפתי הינו מבית מט"ח האחראית על חלק גדול מהספרים הדיגיטליים במערכת החינוך כיום (כולל הספר Panorama). הסרטון מסביר כיצד הספר הדיגיטלי מביא את העולם לכיתה ומפתח אצל התלמידים מיומנויות הדרושות להם בעתיד (יצירתיות , שיתוף, חקר ועוד),, מיומנויות המאה בה-21. על פי הסרטון מורים שעובדים עם הספרים הדיגיטליים טוענים שצורת ההוראה מעצימה וממנפת את יכולת ההוראה והיא מרתקת הן למורה והן לתלמידים.