הפער הדיגיטלי בישראל

פוסט זה נכתב לאחר שיעור בנושא הפער הדיגיטלי שהתקיים במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" של חגית מישר טל. הפוסט יעסוק בשאלה מהו פער דיגיטלי ?, מהן הסיבות לפערים דיגיטליים ? ויתייחס בעיקר לישראל ולפער הדיגיטלי הקיים בה. במסגרת הפוסט אתייחס למאמרים:

•  "ישראלים בעידן הדיגיטלי" שכתב ד"ר יובל דרור (2012) קישור לאתר (אוחזר ב-26.7.2013)
•   דו"ח שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בשנת 2007 בנושא צמצום הפער הדיגיטלי, קישור לאתר (אוחזר ב-26.7.2013).
• "הפער הדיגיטלי בישראל", מאמר שפורסם באתר "איל"א" (איגוד ישראלי לטכנולוגיית מידע) ונכתב על ידי נשיא הארגון חנן אכסף. קישור לאתר (אוחזר ב-26.7.2013)

על מנת להתעמק בפער הדיגיטלי בישראל חשוב קודם כל להגדיר מהו פער דיגיטלי. על פי הדו"ח שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת המונח פער דיגיטלי "משמש בכדי לתאר מצב שבו לקבוצות שונות באוכלוסייה יש רמת נגישות שונה לסביבה דיגיטלית: מחשבים, תוכנות ואינטרנט ורמת אוריינות דיגיטלית שונה: מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת".
השאלה הנשאלת היא מהן הסיבות להיווצרות הפער הדיגיטלי? חנן אכסף מציין במאמרו ארבע סיבות מרכזיות :

• אי שוויון כלכלי והרעה בחלוקת ההכנסות.
• ליקויים במערכת החינוך.
• חוסר מודעות של הממסד לבעיה.
• יכולת תקציבית ועדיפות בהקצאת תקציבי המדיה.

בנוסף ציינה חגית מישר טל בשיעור את נושא השפה- מחסום השפה האנגלית, והתנגדות לשימוש בטכנולוגיה ולערכים שהיא מייצגת על ידי אוכלוסיות מסוימות בציבור.
רק ממבט על הנתונים שפרסם  ד"ר יובל דרור לגבי דפוסי הגלישה באינטרנט בקרב קבוצות הדת היהודיות, ניתן להבחין בפער הגדול הקיים בחברה הישראלית: כ-75% מהחילונים גולשים מידי יום ולעומתם רק 44% מהדתיים וכ-24% מהחרדים.
נתון נוסף מעניין מציין את הקשר בין רמת ההכנסה לאחוז הגולשים באינטרנט בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. על פי הנתונים, ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר, אחוז הגולשים יגדל. לצורך השוואה: כשרמת ההכנסה הרבה מתחת לממוצע, אחוז הגולשים הינו 24.4%, כשרמת ההכנסה ממוצעת, אחוז הגולשים עומד על 56.3% וכשרמת ההכנסה הרבה מעל הממוצע, אחוז הגולשים עומד על 86.4%.
הפער קיים בהקשר מגזרי (ערבים לעומת יהודים), דתי (חילוניים לעומת דתיים), גיל (נוער, ילדים, מבוגרים) ומגדרי (נשים לעומת גברים).
אז איך מצמצמים את הפער? ניתן לראות כיום שינוי בגישת ממשלה, מודעות וניסיון תמיכה בפרויקטים חברתיים שמטרתם להגדיל את השימוש במחשבים ובאינטרנט כמו:

• מחשב לכל ילד
• עמותת "חלון לעולם המחר" הפועלת להקטנת הפערים בישראל.
• עמותת "תפוח" שמטרתה  לצמצם את הפער הדיגיטלי הין מרכז לפריפריה.
• פרויקט "להב"ה" שהוקם ביוזמתו של חה"כ מיכאל איתן בשנת 2002 ועיקרו הקמת מרכזי מחשבים ואינטרנט לשירות הציבור.
• פרויקט "מרכב"ה" (מחשוב רחבי כולל במשרדי הממשלה) המיועד להטמיע בכלל משרדי הממשלה מערכת מחשוב אחידה.

ועדיין על פי חנן אכסף, נשיא איל"א, ישנם דברים נוספים שניתן לעשות כמו:

• מינוי שר בכיר לכל נושאי ההייטק (לעומת המצב הקיים היום בו עקב ריבוי הגורמים המטפלים בנושא קיים ניצול בלתי יעיל של המשאבים)
• שינוי בתנאים רגולטורים כמו קידום רוחב פס והקמת תשתיות טכנולוגיות. חשוב לציין שלפי דעתי זו הבעיה המרכזית של מדינת ישראל בכלל ושל מערכת החינוך בפרט. רוב הפרויקטים המתוקשבים בבתי הספר "נופלים" על בעיות תשתית.
• השקעה מסיבית במערכת החינוך- ניתן היום כבר לראות את ניצני ההצלחה של ההשקעה בחלוקת מחשבים ניידים למורים, ניהול השתלמויות בתקשוב ותמיכה ביציאה ללימודים בתחום התקשוב.
• סיוע לעשירונים התחתונים כדי להפכם חלק מתעשיית הידע בישראל- גם פה ניתן לראות את ההשקעה של משרד החינוך בפריפריות ובנימה אישית אומר שלעתים אני אפילו מעט מקנאה ברמת ההשקעה והתקציבים שמקבלים בתי ספר בפריפריות לעומת בערים המרכזיות.
• הנהגת קריטריונים, מדדים ויעדים לסגירת הפער הדיגיטלי.

ומה לגבי מצבה של ישראל ביחס למדינות אחרות בעולם? הפער הדיגיטלי משקף את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות העולם. פער בין מדינות מפותחות ומתועשות לעומת מדינות מתפתחות. בשנת 2005 הציג האו"ם את הפער העולמי העצום בלי צפי עתידי לגבי צמצומו. בשנת 2006 דורגה על ידי האו"ם המוכנות הדיגיטלית של 60 מדינות בעולם, כשישראל מדורגת במקום ה-22 בעולם ובמקום הראשון במזרח התיכון.  כמו כן נמצאת ישראל במקום ה-12 באחוז חדירת האינטרנט בעולם, אחרי ארצות הברית, אנגליה , איטליה ואחרות. (מתוך וויקיפדיה, אוחזר ב-26.7.2013).
וכפי שמסכם זאת הדו"ח לוועדת המדע והטכנולוגיה : "בעידן שבו תהליכי ייצור ומיכון פשוטים עוברים למדינות עולם שלישי בהן עלות כוח האדם נמוכה, יש לבצר ולחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום טכנולוגיית המידע"

לסיום פוסט זה אתייחס בפן האישי לחשיבותנו כאנשי חינוך לתרומה בצמצום הפערים הדיגיטליים. כמורים, אנו לעתים חרדים משינוי, אבל השינוי כבר כאן ואין ביכולתנו להתעלם ממנו. ככל שנהיה פתוחים יותר לשינויים, בעלי מוטיבציה ללמוד ולהתפתח בתחום הטכנולוגיה. בין שאנו מהווים דוגמא לדור ההמשך שנולד לתוך מהפכת הטכנולוגיה, כך תרומתנו לצמצום הפערים הדיגיטליים תגדל. (ואולי זו הסיבה שלמרות שאין לי רקע טכנולוגי, בחרתי דווקא ללמוד את התחום הזה).

תוכניות תקשוב לאומיות ברחבי העולם

בעקבות קריאת מאמרו של קוזמה בנושא רפורמות טכנולוגיות תקשוב במערכות חינוך ברחבי העולם, עניין אותי מאוד לראות את ההבדלים באלטרנטיבות הרציונליות המצדיקות שילוב טכנולוגיות בתחום החינוך במדינות שונות בעולם, לראות את ההבדלים ביניהם, לבדוק היכן נמצאת מדינת ישראל . המושג באנגלית לשילוב טכנולוגיה הוא  ICT . על פי המאמר קיימות ארבע אלטרנטיבות רציונליות המצדיקות השקעה ב-ICT בתחום החינוך:

1) תמיכה בצמיחה כלכלית- זהו רציונל המשמש לצורך השקעה בטכנולוגיה בחינוך בתפקיד שהוא יכול למלא בהכנת כח עבודה בעתיד ותמיכה בצמיחה הכלכלית. על פי קוזמה, השימוש בטכנולוגיה בבתי הספר צריך להיות לצורכי פיתוח היכולת שלהם להשתמש בטכנולוגיה כדי לפתור בעיות עולמיות אמיתיות, לפתח את היצירתיות של הילדים ופיתוח מיומנויות המאה ה-21 התומכות בידע כלכלי, יצירתיות וחידוש. דוגמא למדינה כזו היא סינגפור אשר בתוכניתה החדשה מפתחת בוגרים עם ידע כלכלי נרחב. הסינגפורים מאמינים באמירה:" ללמוד לחשוב ולחשוב ללמוד". הסינגפורים משלבים טכנולוגיה בתוכניות הלימודים, בהערכה, בפיתוח המקצועי של המורים ובתרבות בתי הספר כדי לספק לתלמידים הכנה לשילובם בכלכלת המדינה. כמורה ומחנכת, הרעיון שתפקיד בית הספר הופך להיות מקצועי בלבד, מכין בוגרים לחיים בחברה כלכלית בעייתי מבחינתי. חסרה לי ההתייחסות לפאן החברתי, תרבותי, חינוך לערכים (שגם בזה ניתן לשלב את הטכנולוגיה).
2) פיתוח חברתי- קיימות מדינות המסתמכות על הפיתוח החברתי של הטכנולוגיה ושמות דגש על שיתוף ידע, יצירתיות תרבותית, עלייה בשיתוף הדמוקרטי, יותר נגישות לשירותים ממשלתיים , חשיפה לקבוצות ואנשים עם יכולות שונות בתחום החינוך. על פי הגישה הזו קיים שילוב בין בתי ספר בתרבויות שונו7ת , שיתוף הסמכות ההורית, ויכולת להביא שירותים חינוכיים לאוכלוסיות רחוקות.
באירופה קיים שימוש גדול במודל זה - "חברת ידע לכל" . אחת המטרות של התוכנית להעלות את היכולת הדיגיטלית של הילדים לצרכים אישיים ומקצועיים בחברה עתירת ידע.
קוזמה נותן את פינלנד כדוגמא למודל זה. הממשלה בפינלנד שמה דגש רב על שיתוף בידע ופיתחה אסטרטגיות מידע לחלק וללמידה. מטרת המודל הפיני הוא בניית חינוך פתוח. גם מדינות פחות מפותחות כמו צ'ילה משתמשים במודל הזה, על ידי הוספת הטכנולוגיה בבתי הספר ובקרב צוותי ההוראה ומאז 2004 80% מבתי הספר מאובזרים בזרים דיגיטליים וב-55% יש גישה לאינטרנט. בפאן האישי רפורמה כזו מדברת אליי יותר. פינלנד מהווה מודל מצויין לדעתי לחינוך משולב טכנולוגיה והייתי שמחה לראות את בתי הספר בישראל לומדים ומיישמים את המודל הפיני.
3) תמיכה במערכות הניהול בבתי הספר- שימוש במחשבים ובנתונים דיגיטליים בתחום המנהלתי. ארצות הברית היא דוגמא מצויינת למודל הזה. שימת הדגש היאע ל השימוש המועבר  on line ומאפשר למורים, מנהלים והורים להיות מודעים בכל רגע נתון להשגי התלמידים ולנוכחותם בשיעורים.
4) רציונלים מרובים- קיימות מדינות המשתמשות ביותר מרציונל אחד.סינגפור למשל, משלבת את הרציונל החינוכי והכלכלי וטוענת שעל ידי שינוי תוכניות הלימודים כדי להעניק לתלמידים את המיומנויות הנדרשות הם מכינים את כח העבודה המצטיין לעתיד.

לאחר קריאה מעמיקה של המאמר, נראה לי הכי נכון לשלב את כל הרציונליים ביחד ולפי דעתי זה הכיוון אליו הולכת ישראל. ברגע שמערכת החינוך משלבת את טכנולוגיות המאה ה-21 , באופן אוטומטי היא מכינה את בוגריה לחייהם לאחר סיום שנות הלימודים ותורמת ל"בניית" כוח עבודה המתאים לצרכי המאה ה-21.
מתוך האתר של  המנהל למדע וטכנולוגיה אלו חמשת המטרות של תכנית התקשוב בישראל והן מקיפות את כל המטרות המופיעות במאמרו של קוזמה.



נראה שאנחנו עדיין בתחילת הדרך בישראל ושתי הבעיות המרכזיות בהסתכלות שלי על המתרחש בבית הספר בו אני מלמדת הן תשתיות ואמון חלק לא מבוטל של צוות ההוראה (בעיקר הוותיק יותר) בצורך בשינוי. כשאני מסתכלת על ערי הפריפריה אני מלאת קנאה על תקציבים שהם מקבלים לשילוב טכנולוגית המאה ה-21 ומייחלת לשינוי משמעותי שיתרחש גם במודיעין, העיר בה אני מלמדת. למרות שקיימים כבר מספר בתי ספר המהווים איי חדשנות ובהם משולבים מחשבים ניידים לתלמידים ולוחות חכמים התופעה עדיין בחיתוליה וכולי תקווה שעניינים תקציביים לא יפריעו לפיתוח והכנסת הטכנולוגיה גם לבתי ספר אחרים בעיר.

קישור לאתר המנהל למדע וטכנולוגיה:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/ICTInEducation/Odot/HazonVerazional.htm\

קישור למאמרו של קוזמה:
http://robertkozma.com/images/kozma_comparative_ict_policies_chapter.pdf