פייסבוק והכיתה

לאחרונה שונתה ההחלטה לגבי שילוב קבוצות סגורות בפייסבוק במערכת החינוך. משרד החינוך שינה את עמדתו לגבי איסור על מורים להיות חברים של תלמידיהם בפייסבוק וכיום הוא מעודד פתיחת קבוצות משותפות למטרות לימודיות.
במאמר  בוואלה שכתבה מיכל רשף  נאמר ש:"במשרד החינוך הבינו זה מכבר כי פייסבוק משמשת סביבה מוכרת לתלמידים שבה הם מרגישים בנוח, וכי ניתן לנצל אותה למטרות לימודיות". בעידן המודרני בו שר האוצר של מדינת ישראל מנהל את מדיניותו מעל דפי הפייסבוק, נשאלת באמת השאלה האם יש מקום ללמידה דרך פייסבוק והאם קשר של קבוצות למידה מורים ותלמידים יכול להוביל לשיפור בתחום ההוראה למידה במאה ה-21.

נתחיל ונאמר שהמטרה המרכזית של פייסבוק אינה לשרת צרכי הוראה למידה אלא לצרכים חברתיים ולכן אולי כדאי לדבר יותר במושגים של למידה חברתית. דליה פניג, יו"ר המזכירות הפדגוגית מסבירה ש"ההפצה בקבוצות הופכת את הלמידה לשיתופית יותר במובן של היכולת של מורים להעלות רעיונות. אנחנו רוצים להשתמש בחכמת ההמונים, כיוון שקהילה שעובדת באופן משתף זו קהילה מועצמת."

אז למה דווקא פייסבוק? מה הערך המוסף שמביא פייסבוק להוראה?

במחקר שערכו קורץ, מישר טל ופיטרסה (2012) בחנו קבוצה של 49 סטודנטים בשאלה האם קבוצת לימוד סגורה בפייסבוק יכולה להוות תחליף לקורס המסורתי. בסקר שנערך בסיום הסמסטר נתבקשו  הסטודנטים להעריך את תרומתה של קבוצת הפייסבוק ללמידה שלהם- 75% העריכו את מידת התרומה כרבה מאוד ו-86% המליצו במידה רבה עד רבה מאוד לשלב קבוצה סגורה בפייסבוק בקורסים אחרים.(מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה, גילה קורץ ודוד חן).

אני מאמינה שאם כולם כבר שם, אז למה לא לנצל את הטכנולוגיה לטובת ההוראה. הלמידה השיתופית מגבירה את תחושת האינטימיות בקרב הלומדים. סביבת הפייסבוק מזמנת חיבור מסוג אחר בין מורה המקצוע לבין הלומד ותכני המקצוע. חיבור המתבצע מעבר לשעות ההוראה הפורמליות ואף מעבר לתכנית הלימודים המקובלת.
ושוב עלינו כמורים לשאול את השאלה המתבקשת: האם לשם אנו חותרים? להיות זמינים לתלמידים שלנו 24/7, היכן אנו מציבים את הגבול? על השאלות הללו אשתדל לענות בהמשך.

על פי הנחיות משרד החינוך אסור למורה להיות בקשרי "חברות" בפייסבוק עם תלמידיו, הוא יכול לפתוח קבוצה סגורה לתלמידיו, בה יוכלו לנהל דיונים בנושאים שונים, לבצע משימות ולתת משוב הדדי, להעלות תכנים אקטואליים ועוד וכל זאת בחינם. יתרונה של הקבוצה הוא ביכולת לשמור על התכנים הנכתבים בה חסויים ובהעלאת מאגר קבצים שישמש את הקבוצה. הלמידה יכולה להיות א-סינכרונית.(ללא גבול זמן או מקום)
מבחינת התלמידים היתרון הוא בכך שהם נכנסים מספר פעמים ביום לפייסבוק ובכל פעם יכולים לבדוק האם קיימים עדכונים מהמורה או מתלמידים אחרים. כ"ילידים דיגיטליים" ההתחברות שלהם גם הרבה יותר טבעית. לעומתם המורים שהינם "מהגרים דיגיטליים" בדרך כלל אינם מנוסים ברשתות החברתיות ולוותיקים מביניהם קשה להתחבר לתפיסה החדשה שמובילות הרשתות החברתיות. כמו כן הפחד מאבדן האמינות של המורים כאנשי חינוך בעיני תלמידיהם קיים גם.

אז איך עושים את זה נכון? חייבת להיות היערכות מוקדמת של המורה והתלמידים הכוללת קביעת רציונל פדגוגי ברור, הגדרת יעדים ברורים, פירוט החובות של התלמידים והמורים, מתן כללי כתיבה ומתן תמיכה והדרכה לתלמידים בתהליך הלימודי. (מתוך "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה", גילה קורץ ודוד חן)
ב
רשת התיכונים "אנקורי" גיבשו נייר מדיניות שימוש ברשת החברתית בחינוך מתוך רצון להרחיב את הדיאלוג בין המורה לתלמיד מבלי לפגוע בזכויותיו של איש על מנת לייצר אדפטציות שיתאימו למאה ה-21 .

בפן האישי אני חייבת לציין שבשנה שעברה הקמתי קבוצה סגורה בפייסבוק לתלמידיי. מטרת הקבוצה לא היתה לימודית אלא חברתית, מקום בו העברתי לתלמידים הודעות, הם עדכנו על פגישות כיתתיות ועוד. אני בהחלט רואה בפייסבוק כלי שיכול לאפשר למורה להיות בקשר עם תלמידיו ולגוון את דרכי ההוראה שלו, אך אני מאמינה שכאנשי חינוך עלינו להקפיד על שמירה על פרטיותנו ועל הצבת גבולות מאוד ברורים לגבי זמני עבודה (ניתן לקבוע שעות מסויימות בהן המורה נמצא בפייסבוק בקבוצה לצרכי בדיקה, משוב והתיחסות לשאלות).

מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר ציינה כי "הרשתות החברתיות הן כלי בעל פוטנציאל אדיר שניתן  לעשות בו שימושים חינוכיים, פדגוגיים וחברתיים רבים תוך שמירה על הנהלים הקיימים כיום. אנו סבורים כי באמצעות רשתות אלא נוכל ליצור שיתופיות, החלפת מידע, ובניית מאגרי מידע שיעמדו לרשות צוותי החינוך וציבור התלמידים וכן יוכלו להעשיר את הלמידה ולהפוך אותה לאחרת, עדכנית וחוויתית".

לסיכום , אולי הדוגמא הטובה ביותר להתלבטויות שיש לי לגבי נושא קבוצות לימוד סגורות בפייסבוק היא הקבוצה הסגורה של חבריי לספסל הלימודים במגמה. מחד, אין ספק שהעלאת החומרים והדיון הפורה מועילים מאוד לתהליך הלמידה אבל מאידך, בעיקר לפני מבחנים , אני מוצאת את עצמי מתנתקת מהקבוצה בגלל הלחץ הרב של שאלות שעולות וגורמות לי להאמין בידיעות שלי קצת פחות. אני חושבת שקבוצות סגורות בפייסבוק מעבר לתלמידים/מורים יכולות להוות פלטפורמה מאוד מעשירה למורים עצמם והייתי שמחה לראות היום קבוצות סגורות של מורים המתמחים בתחומי הוראה שונים.

קישורים למאמרים :
1http://news.walla.co.il/?w=/90/2623861

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=7943

הכיתה ההפוכה, בעד או נגד?

המושג הכיתה ההפוכה הוזכר מספר פעמים במהלך השנה האחרונה במסגרת לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים וסיקרן אותי לבדוק קצת יותר לעומק במה מדובר. כדי להבין את המושג קצת יותר טוב פניתי לשלושה מאמרים שנכתבו בנושא.
קישורים למאמרים:
 
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4073

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5363

http://shluvim.macam.ac.il/pg/news/yoramorad/read/67604

מתוך מאמרה של ג'קי גרשטיין, "מודל שיטת ההוראה ההפוכה: התמונה המלאה ", ניתן ללמוד שהרעיון המרכזי העומד במודל הכיתה ההפוכה הוא " שינוי אופן ההוראה כך שהלומדים יהיו קשובים להרצאה, כאשר נעשה שימוש בשיעורי הבית לצורך העברת ההרצאה, כאשר התלמידים מאזינים להרצאה בוידאו בבית ואז הכיתות עצמן הופכות בתהליך זה למעבדות מחקר, שיתוף פעולה ויצירה. כל זאת על בסיס ההרצאה שהלומדים צפו בוידאו בבית."
המטרה היא להקנות לתלמידים מיומנויות למידה מעמיקות כאשר  הלמידה בכיתה הופכת להיות למידה פעילה יותר.
קיימים מספר יתרונות במודל זה, הראשון הוא ביטול המימד הגיאוגרפי, בו הלמידה נעשית בעיקר בכיתה וביסוס דיאלוג בין התלמידים והמורים. התלמידים נחשפים דרך העבודה בבית למקורות מידע מגוונים והלמידה הופכת מאתגרת יותר, התלמידים נחשפים לאנשי חינוך, מרצים ותלמידים מרחבי העולם וזה מכין אותם לקראת העתיד כאזרחי העידן הגלובלי.
במאמרו "להפוך את הכיתה" מציין יורם אורעד שבשיטה המסורתית, התלמידים לעתים עסוקים כל כך בכתיבה מתמדת של דברי המורה ומחמיצים לעתים נקודות חשובות שהוא אומר. צפייה בהקלטות וידאו של המורה או של אחרים נותנת להם להיות בשליטה , לחשוב תוך כדי, להריץ את הסרטון לאחור בכל פעם שירצו ולקלוט את החומר היטב על פי הקצב שלהם.  בכך בעצם נפתרת הבעיה  של תלמידים איטיים יותר או תלמידים מהירי קליטה. יעילות הדיונים בכיתה עולה בעקבות ההכנה של התלמידים בבית. המורה מתפקד יותר כמנחה, מתווך ידע ומטפח למידה שיתופית ולא מעביר הידע.

השאלה המרכזית שאני כמורה לאנגלית שואלת את עצמי היא האם העברת האחריות לתלמידים יכולה להיעשות בכל נושא שנלמד בכיתה? בכל גיל? על השאלות האלו אנסה לענות בהמשך הפוסט לאחר שאתייחס גם לחסרונות השיטה.

במאמרה "למידה, אינטרנט.. ומה שביניהם "מצוטטת שלי רייט כמי שאינה מאוהבת יותר בהפיכה הזאת. היא טוענת שבתחילה התלהבה מאוד וכך גם תלמידיה. היא מוסיפה שלא הרגישה בהמשך שהשתנה שינוי בחוויית הלמידה והרצאה המסורתית למעשה נשארה במרכז הלמידה גם אם מקום הגשתה וצורתה השתנו. היא מציינת שלטעמה לחייב את התלמידים לצפות בסרטונים חינוכיים בזמנם החופשי גוזל מהם זמן חשוב שמגיע להם לנצל בדרכים אחרות.. הכיתה ההפוכה לא נותנת מענה לרצון להפוך את התלמידים לאחראים יותר ללמידה שלהם ובמקום זה רייט בנתה מעין מודל מקומי שבו היא ותלמידיה הבינו שכדי להפוך את הלמידה למשמעותית יותר עבור התלמידים עליהם לענות על שלוש שאלות: מה אנחנו הולכים ללמוד? איך אנחנו הולכים ללמוד את זה? איך נראה את הלמידה שלנו למורה?(מה יהיו תוצרי הלמידה?).

על פי פורמט מעגל הלמידה של ברניס מקארת' הלמידה ההפוכה מזמנת בראש ובראשונה התגייסות , בה התלמיד מתחבר באופן אישי להתנסות ושואף ליצוק משמעות לתוך ואודות הפעילות, התלמיד מעמיק ומטמיע את הרעיונות המועברים על ידי משאבים מקוונים . הוא אחראי על הזמן והדרך בה ילמד. בסיום התהליך התלמיד נדרש להדגים את החומר הלימודי בדרך שבה הוא רואה לנכון.. זהו השלב שחשוב לעשותו בכיתה ותפקידו של המורה בשלב הזה לייעץ לתלמיד והדריכו בדבר סוג הפרויקטים והכלים הראויים לשאיפותיו.

אני מורה בבית בפר יסודי ומחפשת כל הזמן גיוון בדרכי ההוראה. כמורה לאנגלית בבית ספר יסודי , ברור לי שמודל הכיתה ההפוכה אינו יכול להוות חלק מרכזי בתהליך ההוראה שלי מכיוון שהתלמידים מתמודדים עם שפה זרה ברמה הבסיסית ביותר ובדרך כלל יזדקקו להדרכתי. ואולם הרעיון קוסם לי מאוד כחלק מתוכנית הלימודים בשיעורים ספציפיים המיועדים לכיתות ה'-ו' ובהם אני יכולה לתת לתלמידים לקרוא סיפור לבד, לחקור נושא מסוים בבית (בהדרכה מראש לאיזה סוגי מידע עליהם לגשת) . לדוגמא מערך שיעור בנושא חיות בסכנת הכחדה הקיים בשכבת ו' יכול בהחלט להתחיל דווקא מהפניה של התלמידים למקורות מידע בבית, או האזנה להרצאה שהוכנה מראש בנושא ולאחר בכיתה , פיתוח דיון ותוצרים בנושא.
 בשיחה שערכתי עם בני בן השמונה עשרה, הצגתי בפניו את המודל ושאלתי את דעתו ואני מצטטת את דבריו: "נראה לי שזה רעיון מצוין, הזמן בבית הספר לא מתבזבז על הרצאות של המורים שלרוב אנו לא מקשיבים להם וכל ילד יכול ללמוד בקצב שלו." כששאלתי לגבי נושא האחריות והאם הוא חושב שתלמידים ייקחו אחריות על הלמידה שלהם? התשובה שקיבלתי היא ש"הדבר חייב להיעשות בהדרגה ושאין ספק שיהיו תלמידים שלא יילמדו אבל זה קיים גם כיום בשיטה המסורתית. במשך הזמן תהיה הטמעה ואם המורים יהיו מספיק אסרטיביים ויידרשו לראות תוצרים בסוף התהליך, לדעתי זה ייטמע וישפר את איכות הלמידה".

לסיכום: כאשר אנו מדברים על בוגר המאה ה21 הכיתה ההפוכה מזמנת בהחלט שימוש יעיל בטכנולוגיה ממוחשבת ,העברת השליטה לתלמיד והגברת פיתוח החשיבה אצל התלמידים. כדי שהשיטה תיושם , יש צורך להשקיע בהכשרת מורים כדי שהיישום לא יהיה שטחי, ללוות את המורים ולצייד אותם בכלים מגוונים להטמעת השיטה בכיתותיהם. חשוב שהתלמידים יהיו חשופים ליותר מדרך למידה אחת: הרצאה, סרטון, שיר, דיון ברשתות חברתיות, עיון באתרי אינטרנט ועוד. ברמה האישית נראה לי שאנו עדיין רחוקים מאימוץ המודל בשלמותו אך בהחלט ניתן לקחת וליישם חלקים ממנו כבר היום בכיתות.

הסרטון שהוספתי הינו הסבר של מורה על הסיבות שלה לאימוץ מודל הכיתה ההפוכה המסכם אולי בדרך הטובה ביותר את הרעיון המרכזי  אליו אני בהחלט מתחברת במודל והוא האפשרות של כל תלמיד להכין עצמו לפני השיעור בקצב שלו ובזמן שלו , לעומת הכיתה המסורתית בה כולם לומדים בקצב זהה.

הלוח האינטראקטיבי, חדשנות או תחליף ללוח וגיר?

במסגרת הלימודים בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד"ר אתי כוכבי אנו נחשפים לשימוש בלוח האינטראקטיבי. אחת השאלות שעולות כבר מתחילתו של הקורס היא : האם המורים כיום משתמשים בלוח האינטראקטיבי כחדשנות פדגוגית וממצים את הפוטנציאל הטמון בו להוראה או שקיים שימוש בלוח כלוח רגיל עם אפשרויות לשיתוף רב יותר של התלמידים בתהליכי ההוראה? כדי לענות על השאלה הזו, כדאי שנגדיר קודם מהו לוח אינטראקטיבי. "לוח אינטראקטיבי הוא אמצעי עזר להוראה כיתתית. זהו לוח מגע שמחובר למחשב ולאינטרנט ואשר מאפשר לכתוב על גביו באמצעות עט ייעודי. נוסף על כך ניתן להציג על גבי הלוח תוכני מולטימדיה שהוכנו מראש ו/או תכנים ספונטניים. בסיום השיעור ניתן לשמור תכנים אלה כקובץ דיגיטלי, ולהעלות את הקובץ לאתר הקורס ו/או לשלוח אותו לתלמידים לשם המשך למידה ו/או חזרה על החומר. (מתוך הספר:"מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה" גילה קורץ ודוד חן) כבר מההגדרה הזו ניתן לראות את יתרונותיו של הלוח. הוא מאפשר למורה לעקוב אחרי מהלכי השיעורים (כיום כשאנו מסיימים שיעור הלוח נמחק ובשיעור שאחריו מתחילים מחדש), כמו כן הוא מאפשר למורה לנצל את התוכן הרב שקיים כיום ברשת לצרכי הוראה.
כדי שמורה יוכל לנהל שיעור בו משולב לוח אינטראקטיבי עליו להתמקצע ולהגיע לבקיאות טכנית ופדגוגית בכלי כדי שיוכל לממש פעילויות כמו - המחשה, חשיבה, הדגמה וארגון שיעור. כמו כן עליו להכיר את התוכן המקוון ועזרי ההוראה המקוונים. המורה צריך לדעת להשתמש בלוח בצורה מושכלת וליישם באמצעותו הוראה פרונטלית ממזגת . חשוב שנדע כמורים שהלוח האינטראקטיבי לא מהווה תחליף ללוח שקיים היום והוא טומן בחובו אפשרויות רבות להפיכתו של השיעור למעניין ומסקרן יותר הן עבור המורה והן עבור התלמידים. אין ספק שסוד ההצלחה בשימוש בלוח האינטראקטיבי טמון במורה, הוא מנהל ומוביל את השיעור, ועליו מוטלת האחריות לשלב בצורה מושכלת אינטראקציות ופיתוח חשיבה.  הלוח האינטראקטיבי מאפשר למורה ליצור שיעורים מגוונים ועשירים, בהם התלמידים מעורבים  גם באופן פעיל .  האתגר המרכזי הוא בעיצוב הוראה שבה תפקידה של הטכנולוגיה אינו רק לגוון ולהעשיר את ההוראה-למידה אלא כולל גם קידום, תמיכה , זימון וחשיפה לפרדיגמת הוראה אחרת. 
קיימים גם מבקרים לשילובו של הלוח האינטראקטיבי ואלו רואים בו אמצעי המשמר את ההוראה המסורתית. לטענתם, התלמידים אינם מעורבים בלמידה, המורה נמצא רוב הזמן כשגבו לכיתה, העלויות של הלוח גדולות, הוא אינו מעודד אסטרטגיות למידה חדשניות קונקטיביסטיות המשלבות למידה שיתופית, כמו כן אינו מעודד יצירתיות אצל התלמידים. למורים רבים קשה להשתלט על הטכנולוגיה ושילוב הלוח מחייב השקעת זמן רבה בהכנת השיעור. (מתוך הספר:"מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה" גילה קורץ ודוד חן).
מתוך כל הדברים האמורים לעיל עלינו להבין שהבאת הטכנולוגיה לכיתה לא תעשה את השינוי אלא שימוש מושכל ונכון בטכנולוגיה הוא זה שיהווה את השינוי. עלינו לנצל את הלוח האינטראקטיבי כדי לשמר את הסקרנות וההתלהבות של התלמידים. הלוח האינטראקטיבי מזמן שימוש בדימויים ויזואליים ש"נצרבים" בתודעה של התלמידים ומאפשרים להם לעשות בהם שימוש חוזר. כמו כן חשוב לנצל את האפשרות לשלב את התלמידים באינטראקציה עם הלוח ובכך להפוך את השיעור למעניין יותר ופחות ממוקד מורה.
כסטודנטית שנחשפת השנה לראשונה בקורס לעבודה עם הלוח האינטראקטיבי, אני מוכרחה לציין שהנושא מרתק אותי מאוד. רמת הקשב שלי בשיעור עולה (למרות שנכון לעכשיו השיעור פרונטלי לחלוטין) ואני מוצאת את עצמי מרותקת ללוח האינטראקטיבי ולפעולות שהמרצה עושה באמצעותו. היכולת להניע אובייקטים על הלוח, הגיוון והעושר גורמים לי לרצות ללמוד להשתמש בלוח ולהביאו לידי ביטוי בשיעוריי.  מדובר רבות על תרומתו של הלוח לתלמידים ולמעורבותם בשיעור. לי חשוב דווקא להתמקד בחשיבותו של הלוח למורה. אומנם הלוח האינטראקטיבי דורש מאתנו לעבור הכשרה בהפעלתו ואולם, לאחר הרבה שנים של עבודה באותה דרך ,החידוש מרענן גם עבורי כמורה. היכולת שלי להשתמש בלוח להעשרת התוכן הנלמד בשיעור מהווה תמריץ ללמידת הנושא.
כמורה לאנגלית בחינוך היסודי המתמקדת רבות בלימוד אוצר מילים הלוח האינטראקטיבי יכול להוות עבורי כלי  לעבודה בעזרת העתקה, גזירה, שכפול  וגרירה. שילוב של סרטונים, שירים ותרגילים הנמצאים היום ברשת לצרכי לימוד השפה האנגלית, שילוב של מצגות שלי או של התלמידים בכיתה וכל זאת תוך שילוב התלמידים  בתהליכים ושמירה על ערנותם וסקרנותם בשיעור. הלוח האינטראקטיבי לטעמי אמור להוות אמצעי עזר עבורי כמורה לניהול שיעור בצורה מעניינת ומסקרנת לתלמידים אך הוא אינו מחליף את הצורך בעבודה שיתופית (בקבוצות), שבעיני הוא האתגר הגדול ביותר שלנו כאנשי חינוך בבתי הספר היסודיים.
כדי להבין יותר את יתרונות שילובושל הלוח האינטראקטיבי  בכיתה, בדקתי ביוטיוב סרטונים על הלוח האינטראקטיבי ונתקלתי בסרטון שמסביר את העבודה על לוח ספציפי בארצות הברית. לאחר צפייה בסרטון המסקנה העיקרית שלי היא שאת השינוי לא יעשה הלוח מכיוון שניתן להשתמש בו בדיוק כמו לוח מחיק רגיל אלא המורה עצמו במידה ויהיה פתוח לשינויים ומאותגר להכניס את טכנולוגיות המאה ה-21 לכיתתו.

הפניה לסרטון: 

http://www.youtube.com/watch?v=0U05WeXPGlk

לסיום, יש משפט באנגלית שאומר:If you can't bit them, join them  אין לנו מנוס כאנשי חינוך, אלא להצטרף למהפכה הדיגיטלית ולהתאים את עצמנו ללומד של המאה ה-21 והלוח האינטראקטיבי מהווה תחום אחד של חדשנות פדגוגית אותה ניתן לשלב בכיתה.

בפוסט זה נעזרתי במאמר: רנסנס ההוראה הפרונטאלית בנוכחות לוח אינטראקטיבי, וגם בלעדיו: אבני רותם ובן-חפר 2010  ובספרם של גילה קוץ ודוד חן: מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה