תוכניות תקשוב לאומיות ברחבי העולם

בעקבות קריאת מאמרו של קוזמה בנושא רפורמות טכנולוגיות תקשוב במערכות חינוך ברחבי העולם, עניין אותי מאוד לראות את ההבדלים באלטרנטיבות הרציונליות המצדיקות שילוב טכנולוגיות בתחום החינוך במדינות שונות בעולם, לראות את ההבדלים ביניהם, לבדוק היכן נמצאת מדינת ישראל . המושג באנגלית לשילוב טכנולוגיה הוא  ICT . על פי המאמר קיימות ארבע אלטרנטיבות רציונליות המצדיקות השקעה ב-ICT בתחום החינוך:

1) תמיכה בצמיחה כלכלית- זהו רציונל המשמש לצורך השקעה בטכנולוגיה בחינוך בתפקיד שהוא יכול למלא בהכנת כח עבודה בעתיד ותמיכה בצמיחה הכלכלית. על פי קוזמה, השימוש בטכנולוגיה בבתי הספר צריך להיות לצורכי פיתוח היכולת שלהם להשתמש בטכנולוגיה כדי לפתור בעיות עולמיות אמיתיות, לפתח את היצירתיות של הילדים ופיתוח מיומנויות המאה ה-21 התומכות בידע כלכלי, יצירתיות וחידוש. דוגמא למדינה כזו היא סינגפור אשר בתוכניתה החדשה מפתחת בוגרים עם ידע כלכלי נרחב. הסינגפורים מאמינים באמירה:" ללמוד לחשוב ולחשוב ללמוד". הסינגפורים משלבים טכנולוגיה בתוכניות הלימודים, בהערכה, בפיתוח המקצועי של המורים ובתרבות בתי הספר כדי לספק לתלמידים הכנה לשילובם בכלכלת המדינה. כמורה ומחנכת, הרעיון שתפקיד בית הספר הופך להיות מקצועי בלבד, מכין בוגרים לחיים בחברה כלכלית בעייתי מבחינתי. חסרה לי ההתייחסות לפאן החברתי, תרבותי, חינוך לערכים (שגם בזה ניתן לשלב את הטכנולוגיה).
2) פיתוח חברתי- קיימות מדינות המסתמכות על הפיתוח החברתי של הטכנולוגיה ושמות דגש על שיתוף ידע, יצירתיות תרבותית, עלייה בשיתוף הדמוקרטי, יותר נגישות לשירותים ממשלתיים , חשיפה לקבוצות ואנשים עם יכולות שונות בתחום החינוך. על פי הגישה הזו קיים שילוב בין בתי ספר בתרבויות שונו7ת , שיתוף הסמכות ההורית, ויכולת להביא שירותים חינוכיים לאוכלוסיות רחוקות.
באירופה קיים שימוש גדול במודל זה - "חברת ידע לכל" . אחת המטרות של התוכנית להעלות את היכולת הדיגיטלית של הילדים לצרכים אישיים ומקצועיים בחברה עתירת ידע.
קוזמה נותן את פינלנד כדוגמא למודל זה. הממשלה בפינלנד שמה דגש רב על שיתוף בידע ופיתחה אסטרטגיות מידע לחלק וללמידה. מטרת המודל הפיני הוא בניית חינוך פתוח. גם מדינות פחות מפותחות כמו צ'ילה משתמשים במודל הזה, על ידי הוספת הטכנולוגיה בבתי הספר ובקרב צוותי ההוראה ומאז 2004 80% מבתי הספר מאובזרים בזרים דיגיטליים וב-55% יש גישה לאינטרנט. בפאן האישי רפורמה כזו מדברת אליי יותר. פינלנד מהווה מודל מצויין לדעתי לחינוך משולב טכנולוגיה והייתי שמחה לראות את בתי הספר בישראל לומדים ומיישמים את המודל הפיני.
3) תמיכה במערכות הניהול בבתי הספר- שימוש במחשבים ובנתונים דיגיטליים בתחום המנהלתי. ארצות הברית היא דוגמא מצויינת למודל הזה. שימת הדגש היאע ל השימוש המועבר  on line ומאפשר למורים, מנהלים והורים להיות מודעים בכל רגע נתון להשגי התלמידים ולנוכחותם בשיעורים.
4) רציונלים מרובים- קיימות מדינות המשתמשות ביותר מרציונל אחד.סינגפור למשל, משלבת את הרציונל החינוכי והכלכלי וטוענת שעל ידי שינוי תוכניות הלימודים כדי להעניק לתלמידים את המיומנויות הנדרשות הם מכינים את כח העבודה המצטיין לעתיד.

לאחר קריאה מעמיקה של המאמר, נראה לי הכי נכון לשלב את כל הרציונליים ביחד ולפי דעתי זה הכיוון אליו הולכת ישראל. ברגע שמערכת החינוך משלבת את טכנולוגיות המאה ה-21 , באופן אוטומטי היא מכינה את בוגריה לחייהם לאחר סיום שנות הלימודים ותורמת ל"בניית" כוח עבודה המתאים לצרכי המאה ה-21.
מתוך האתר של  המנהל למדע וטכנולוגיה אלו חמשת המטרות של תכנית התקשוב בישראל והן מקיפות את כל המטרות המופיעות במאמרו של קוזמה.



נראה שאנחנו עדיין בתחילת הדרך בישראל ושתי הבעיות המרכזיות בהסתכלות שלי על המתרחש בבית הספר בו אני מלמדת הן תשתיות ואמון חלק לא מבוטל של צוות ההוראה (בעיקר הוותיק יותר) בצורך בשינוי. כשאני מסתכלת על ערי הפריפריה אני מלאת קנאה על תקציבים שהם מקבלים לשילוב טכנולוגית המאה ה-21 ומייחלת לשינוי משמעותי שיתרחש גם במודיעין, העיר בה אני מלמדת. למרות שקיימים כבר מספר בתי ספר המהווים איי חדשנות ובהם משולבים מחשבים ניידים לתלמידים ולוחות חכמים התופעה עדיין בחיתוליה וכולי תקווה שעניינים תקציביים לא יפריעו לפיתוח והכנסת הטכנולוגיה גם לבתי ספר אחרים בעיר.

קישור לאתר המנהל למדע וטכנולוגיה:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/ICTInEducation/Odot/HazonVerazional.htm\

קישור למאמרו של קוזמה:
http://robertkozma.com/images/kozma_comparative_ict_policies_chapter.pdf

הלוח האינטראקטיבי, חדשנות או תחליף ללוח וגיר?

במסגרת הלימודים בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד"ר אתי כוכבי אנו נחשפים לשימוש בלוח האינטראקטיבי. אחת השאלות שעולות כבר מתחילתו של הקורס היא : האם המורים כיום משתמשים בלוח האינטראקטיבי כחדשנות פדגוגית וממצים את הפוטנציאל הטמון בו להוראה או שקיים שימוש בלוח כלוח רגיל עם אפשרויות לשיתוף רב יותר של התלמידים בתהליכי ההוראה? כדי לענות על השאלה הזו, כדאי שנגדיר קודם מהו לוח אינטראקטיבי. "לוח אינטראקטיבי הוא אמצעי עזר להוראה כיתתית. זהו לוח מגע שמחובר למחשב ולאינטרנט ואשר מאפשר לכתוב על גביו באמצעות עט ייעודי. נוסף על כך ניתן להציג על גבי הלוח תוכני מולטימדיה שהוכנו מראש ו/או תכנים ספונטניים. בסיום השיעור ניתן לשמור תכנים אלה כקובץ דיגיטלי, ולהעלות את הקובץ לאתר הקורס ו/או לשלוח אותו לתלמידים לשם המשך למידה ו/או חזרה על החומר. (מתוך הספר:"מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה" גילה קורץ ודוד חן) כבר מההגדרה הזו ניתן לראות את יתרונותיו של הלוח. הוא מאפשר למורה לעקוב אחרי מהלכי השיעורים (כיום כשאנו מסיימים שיעור הלוח נמחק ובשיעור שאחריו מתחילים מחדש), כמו כן הוא מאפשר למורה לנצל את התוכן הרב שקיים כיום ברשת לצרכי הוראה.
כדי שמורה יוכל לנהל שיעור בו משולב לוח אינטראקטיבי עליו להתמקצע ולהגיע לבקיאות טכנית ופדגוגית בכלי כדי שיוכל לממש פעילויות כמו - המחשה, חשיבה, הדגמה וארגון שיעור. כמו כן עליו להכיר את התוכן המקוון ועזרי ההוראה המקוונים. המורה צריך לדעת להשתמש בלוח בצורה מושכלת וליישם באמצעותו הוראה פרונטלית ממזגת . חשוב שנדע כמורים שהלוח האינטראקטיבי לא מהווה תחליף ללוח שקיים היום והוא טומן בחובו אפשרויות רבות להפיכתו של השיעור למעניין ומסקרן יותר הן עבור המורה והן עבור התלמידים. אין ספק שסוד ההצלחה בשימוש בלוח האינטראקטיבי טמון במורה, הוא מנהל ומוביל את השיעור, ועליו מוטלת האחריות לשלב בצורה מושכלת אינטראקציות ופיתוח חשיבה.  הלוח האינטראקטיבי מאפשר למורה ליצור שיעורים מגוונים ועשירים, בהם התלמידים מעורבים  גם באופן פעיל .  האתגר המרכזי הוא בעיצוב הוראה שבה תפקידה של הטכנולוגיה אינו רק לגוון ולהעשיר את ההוראה-למידה אלא כולל גם קידום, תמיכה , זימון וחשיפה לפרדיגמת הוראה אחרת. 
קיימים גם מבקרים לשילובו של הלוח האינטראקטיבי ואלו רואים בו אמצעי המשמר את ההוראה המסורתית. לטענתם, התלמידים אינם מעורבים בלמידה, המורה נמצא רוב הזמן כשגבו לכיתה, העלויות של הלוח גדולות, הוא אינו מעודד אסטרטגיות למידה חדשניות קונקטיביסטיות המשלבות למידה שיתופית, כמו כן אינו מעודד יצירתיות אצל התלמידים. למורים רבים קשה להשתלט על הטכנולוגיה ושילוב הלוח מחייב השקעת זמן רבה בהכנת השיעור. (מתוך הספר:"מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה" גילה קורץ ודוד חן).
מתוך כל הדברים האמורים לעיל עלינו להבין שהבאת הטכנולוגיה לכיתה לא תעשה את השינוי אלא שימוש מושכל ונכון בטכנולוגיה הוא זה שיהווה את השינוי. עלינו לנצל את הלוח האינטראקטיבי כדי לשמר את הסקרנות וההתלהבות של התלמידים. הלוח האינטראקטיבי מזמן שימוש בדימויים ויזואליים ש"נצרבים" בתודעה של התלמידים ומאפשרים להם לעשות בהם שימוש חוזר. כמו כן חשוב לנצל את האפשרות לשלב את התלמידים באינטראקציה עם הלוח ובכך להפוך את השיעור למעניין יותר ופחות ממוקד מורה.
כסטודנטית שנחשפת השנה לראשונה בקורס לעבודה עם הלוח האינטראקטיבי, אני מוכרחה לציין שהנושא מרתק אותי מאוד. רמת הקשב שלי בשיעור עולה (למרות שנכון לעכשיו השיעור פרונטלי לחלוטין) ואני מוצאת את עצמי מרותקת ללוח האינטראקטיבי ולפעולות שהמרצה עושה באמצעותו. היכולת להניע אובייקטים על הלוח, הגיוון והעושר גורמים לי לרצות ללמוד להשתמש בלוח ולהביאו לידי ביטוי בשיעוריי.  מדובר רבות על תרומתו של הלוח לתלמידים ולמעורבותם בשיעור. לי חשוב דווקא להתמקד בחשיבותו של הלוח למורה. אומנם הלוח האינטראקטיבי דורש מאתנו לעבור הכשרה בהפעלתו ואולם, לאחר הרבה שנים של עבודה באותה דרך ,החידוש מרענן גם עבורי כמורה. היכולת שלי להשתמש בלוח להעשרת התוכן הנלמד בשיעור מהווה תמריץ ללמידת הנושא.
כמורה לאנגלית בחינוך היסודי המתמקדת רבות בלימוד אוצר מילים הלוח האינטראקטיבי יכול להוות עבורי כלי  לעבודה בעזרת העתקה, גזירה, שכפול  וגרירה. שילוב של סרטונים, שירים ותרגילים הנמצאים היום ברשת לצרכי לימוד השפה האנגלית, שילוב של מצגות שלי או של התלמידים בכיתה וכל זאת תוך שילוב התלמידים  בתהליכים ושמירה על ערנותם וסקרנותם בשיעור. הלוח האינטראקטיבי לטעמי אמור להוות אמצעי עזר עבורי כמורה לניהול שיעור בצורה מעניינת ומסקרנת לתלמידים אך הוא אינו מחליף את הצורך בעבודה שיתופית (בקבוצות), שבעיני הוא האתגר הגדול ביותר שלנו כאנשי חינוך בבתי הספר היסודיים.
כדי להבין יותר את יתרונות שילובושל הלוח האינטראקטיבי  בכיתה, בדקתי ביוטיוב סרטונים על הלוח האינטראקטיבי ונתקלתי בסרטון שמסביר את העבודה על לוח ספציפי בארצות הברית. לאחר צפייה בסרטון המסקנה העיקרית שלי היא שאת השינוי לא יעשה הלוח מכיוון שניתן להשתמש בו בדיוק כמו לוח מחיק רגיל אלא המורה עצמו במידה ויהיה פתוח לשינויים ומאותגר להכניס את טכנולוגיות המאה ה-21 לכיתתו.

הפניה לסרטון: 

http://www.youtube.com/watch?v=0U05WeXPGlk

לסיום, יש משפט באנגלית שאומר:If you can't bit them, join them  אין לנו מנוס כאנשי חינוך, אלא להצטרף למהפכה הדיגיטלית ולהתאים את עצמנו ללומד של המאה ה-21 והלוח האינטראקטיבי מהווה תחום אחד של חדשנות פדגוגית אותה ניתן לשלב בכיתה.

בפוסט זה נעזרתי במאמר: רנסנס ההוראה הפרונטאלית בנוכחות לוח אינטראקטיבי, וגם בלעדיו: אבני רותם ובן-חפר 2010  ובספרם של גילה קוץ ודוד חן: מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה