פוסט זה נכתב לאחר שיעור בנושא הפער הדיגיטלי שהתקיים במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" של חגית מישר טל. הפוסט יעסוק בשאלה מהו פער דיגיטלי ?, מהן הסיבות לפערים דיגיטליים ? ויתייחס בעיקר לישראל ולפער הדיגיטלי הקיים בה. במסגרת הפוסט אתייחס למאמרים: - "ישראלים בעידן הדיגיטלי" שכתב ד"ר יובל דרור (2012) קישור לאתר (אוחזר ב-26.7.2013)
- דו"ח שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בשנת 2007 בנושא צמצום הפער הדיגיטלי, קישור לאתר (אוחזר ב-26.7.2013).
- "הפער הדיגיטלי בישראל", מאמר שפורסם באתר "איל"א" (איגוד ישראלי לטכנולוגיית מידע) ונכתב על ידי נשיא הארגון חנן אכסף. קישור לאתר (אוחזר ב-26.7.2013)
השאלה הנשאלת היא מהן הסיבות להיווצרות הפער הדיגיטלי? חנן אכסף מציין במאמרו ארבע סיבות מרכזיות :
- אי שוויון כלכלי והרעה בחלוקת ההכנסות.
- ליקויים במערכת החינוך.
- חוסר מודעות של הממסד לבעיה.
- יכולת תקציבית ועדיפות בהקצאת תקציבי המדיה.
רק ממבט על הנתונים שפרסם ד"ר יובל דרור לגבי דפוסי הגלישה באינטרנט בקרב קבוצות הדת היהודיות, ניתן להבחין בפער הגדול הקיים בחברה הישראלית: כ-75% מהחילונים גולשים מידי יום ולעומתם רק 44% מהדתיים וכ-24% מהחרדים.
נתון נוסף מעניין מציין את הקשר בין רמת ההכנסה לאחוז הגולשים באינטרנט בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. על פי הנתונים, ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר, אחוז הגולשים יגדל. לצורך השוואה: כשרמת ההכנסה הרבה מתחת לממוצע, אחוז הגולשים הינו 24.4%, כשרמת ההכנסה ממוצעת, אחוז הגולשים עומד על 56.3% וכשרמת ההכנסה הרבה מעל הממוצע, אחוז הגולשים עומד על 86.4%.
הפער קיים בהקשר מגזרי (ערבים לעומת יהודים), דתי (חילוניים לעומת דתיים), גיל (נוער, ילדים, מבוגרים) ומגדרי (נשים לעומת גברים).
אז איך מצמצמים את הפער? ניתן לראות כיום שינוי בגישת ממשלה, מודעות וניסיון תמיכה בפרויקטים חברתיים שמטרתם להגדיל את השימוש במחשבים ובאינטרנט כמו:
- מחשב לכל ילד
- עמותת "חלון לעולם המחר" הפועלת להקטנת הפערים בישראל.
- עמותת "תפוח" שמטרתה לצמצם את הפער הדיגיטלי הין מרכז לפריפריה.
- פרויקט "להב"ה" שהוקם ביוזמתו של חה"כ מיכאל איתן בשנת 2002 ועיקרו הקמת מרכזי מחשבים ואינטרנט לשירות הציבור.
- פרויקט "מרכב"ה" (מחשוב רחבי כולל במשרדי הממשלה) המיועד להטמיע בכלל משרדי הממשלה מערכת מחשוב אחידה.
- מינוי שר בכיר לכל נושאי ההייטק (לעומת המצב הקיים היום בו עקב ריבוי הגורמים המטפלים בנושא קיים ניצול בלתי יעיל של המשאבים)
- שינוי בתנאים רגולטורים כמו קידום רוחב פס והקמת תשתיות טכנולוגיות. חשוב לציין שלפי דעתי זו הבעיה המרכזית של מדינת ישראל בכלל ושל מערכת החינוך בפרט. רוב הפרויקטים המתוקשבים בבתי הספר "נופלים" על בעיות תשתית.
- השקעה מסיבית במערכת החינוך- ניתן היום כבר לראות את ניצני ההצלחה של ההשקעה בחלוקת מחשבים ניידים למורים, ניהול השתלמויות בתקשוב ותמיכה ביציאה ללימודים בתחום התקשוב.
- סיוע לעשירונים התחתונים כדי להפכם חלק מתעשיית הידע בישראל- גם פה ניתן לראות את ההשקעה של משרד החינוך בפריפריות ובנימה אישית אומר שלעתים אני אפילו מעט מקנאה ברמת ההשקעה והתקציבים שמקבלים בתי ספר בפריפריות לעומת בערים המרכזיות.
- הנהגת קריטריונים, מדדים ויעדים לסגירת הפער הדיגיטלי.
וכפי שמסכם זאת הדו"ח לוועדת המדע והטכנולוגיה : "בעידן שבו תהליכי ייצור ומיכון פשוטים עוברים למדינות עולם שלישי בהן עלות כוח האדם נמוכה, יש לבצר ולחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום טכנולוגיית המידע"
לסיום פוסט זה אתייחס בפן האישי לחשיבותנו כאנשי חינוך לתרומה בצמצום הפערים הדיגיטליים. כמורים, אנו לעתים חרדים משינוי, אבל השינוי כבר כאן ואין ביכולתנו להתעלם ממנו. ככל שנהיה פתוחים יותר לשינויים, בעלי מוטיבציה ללמוד ולהתפתח בתחום הטכנולוגיה. בין שאנו מהווים דוגמא לדור ההמשך שנולד לתוך מהפכת הטכנולוגיה, כך תרומתנו לצמצום הפערים הדיגיטליים תגדל. (ואולי זו הסיבה שלמרות שאין לי רקע טכנולוגי, בחרתי דווקא ללמוד את התחום הזה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה