הלוח האינטראקטיבי, חדשנות או תחליף ללוח וגיר?

במסגרת הלימודים בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד"ר אתי כוכבי אנו נחשפים לשימוש בלוח האינטראקטיבי. אחת השאלות שעולות כבר מתחילתו של הקורס היא : האם המורים כיום משתמשים בלוח האינטראקטיבי כחדשנות פדגוגית וממצים את הפוטנציאל הטמון בו להוראה או שקיים שימוש בלוח כלוח רגיל עם אפשרויות לשיתוף רב יותר של התלמידים בתהליכי ההוראה? כדי לענות על השאלה הזו, כדאי שנגדיר קודם מהו לוח אינטראקטיבי. "לוח אינטראקטיבי הוא אמצעי עזר להוראה כיתתית. זהו לוח מגע שמחובר למחשב ולאינטרנט ואשר מאפשר לכתוב על גביו באמצעות עט ייעודי. נוסף על כך ניתן להציג על גבי הלוח תוכני מולטימדיה שהוכנו מראש ו/או תכנים ספונטניים. בסיום השיעור ניתן לשמור תכנים אלה כקובץ דיגיטלי, ולהעלות את הקובץ לאתר הקורס ו/או לשלוח אותו לתלמידים לשם המשך למידה ו/או חזרה על החומר. (מתוך הספר:"מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה" גילה קורץ ודוד חן) כבר מההגדרה הזו ניתן לראות את יתרונותיו של הלוח. הוא מאפשר למורה לעקוב אחרי מהלכי השיעורים (כיום כשאנו מסיימים שיעור הלוח נמחק ובשיעור שאחריו מתחילים מחדש), כמו כן הוא מאפשר למורה לנצל את התוכן הרב שקיים כיום ברשת לצרכי הוראה.
כדי שמורה יוכל לנהל שיעור בו משולב לוח אינטראקטיבי עליו להתמקצע ולהגיע לבקיאות טכנית ופדגוגית בכלי כדי שיוכל לממש פעילויות כמו - המחשה, חשיבה, הדגמה וארגון שיעור. כמו כן עליו להכיר את התוכן המקוון ועזרי ההוראה המקוונים. המורה צריך לדעת להשתמש בלוח בצורה מושכלת וליישם באמצעותו הוראה פרונטלית ממזגת . חשוב שנדע כמורים שהלוח האינטראקטיבי לא מהווה תחליף ללוח שקיים היום והוא טומן בחובו אפשרויות רבות להפיכתו של השיעור למעניין ומסקרן יותר הן עבור המורה והן עבור התלמידים. אין ספק שסוד ההצלחה בשימוש בלוח האינטראקטיבי טמון במורה, הוא מנהל ומוביל את השיעור, ועליו מוטלת האחריות לשלב בצורה מושכלת אינטראקציות ופיתוח חשיבה.  הלוח האינטראקטיבי מאפשר למורה ליצור שיעורים מגוונים ועשירים, בהם התלמידים מעורבים  גם באופן פעיל .  האתגר המרכזי הוא בעיצוב הוראה שבה תפקידה של הטכנולוגיה אינו רק לגוון ולהעשיר את ההוראה-למידה אלא כולל גם קידום, תמיכה , זימון וחשיפה לפרדיגמת הוראה אחרת. 
קיימים גם מבקרים לשילובו של הלוח האינטראקטיבי ואלו רואים בו אמצעי המשמר את ההוראה המסורתית. לטענתם, התלמידים אינם מעורבים בלמידה, המורה נמצא רוב הזמן כשגבו לכיתה, העלויות של הלוח גדולות, הוא אינו מעודד אסטרטגיות למידה חדשניות קונקטיביסטיות המשלבות למידה שיתופית, כמו כן אינו מעודד יצירתיות אצל התלמידים. למורים רבים קשה להשתלט על הטכנולוגיה ושילוב הלוח מחייב השקעת זמן רבה בהכנת השיעור. (מתוך הספר:"מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה" גילה קורץ ודוד חן).
מתוך כל הדברים האמורים לעיל עלינו להבין שהבאת הטכנולוגיה לכיתה לא תעשה את השינוי אלא שימוש מושכל ונכון בטכנולוגיה הוא זה שיהווה את השינוי. עלינו לנצל את הלוח האינטראקטיבי כדי לשמר את הסקרנות וההתלהבות של התלמידים. הלוח האינטראקטיבי מזמן שימוש בדימויים ויזואליים ש"נצרבים" בתודעה של התלמידים ומאפשרים להם לעשות בהם שימוש חוזר. כמו כן חשוב לנצל את האפשרות לשלב את התלמידים באינטראקציה עם הלוח ובכך להפוך את השיעור למעניין יותר ופחות ממוקד מורה.
כסטודנטית שנחשפת השנה לראשונה בקורס לעבודה עם הלוח האינטראקטיבי, אני מוכרחה לציין שהנושא מרתק אותי מאוד. רמת הקשב שלי בשיעור עולה (למרות שנכון לעכשיו השיעור פרונטלי לחלוטין) ואני מוצאת את עצמי מרותקת ללוח האינטראקטיבי ולפעולות שהמרצה עושה באמצעותו. היכולת להניע אובייקטים על הלוח, הגיוון והעושר גורמים לי לרצות ללמוד להשתמש בלוח ולהביאו לידי ביטוי בשיעוריי.  מדובר רבות על תרומתו של הלוח לתלמידים ולמעורבותם בשיעור. לי חשוב דווקא להתמקד בחשיבותו של הלוח למורה. אומנם הלוח האינטראקטיבי דורש מאתנו לעבור הכשרה בהפעלתו ואולם, לאחר הרבה שנים של עבודה באותה דרך ,החידוש מרענן גם עבורי כמורה. היכולת שלי להשתמש בלוח להעשרת התוכן הנלמד בשיעור מהווה תמריץ ללמידת הנושא.
כמורה לאנגלית בחינוך היסודי המתמקדת רבות בלימוד אוצר מילים הלוח האינטראקטיבי יכול להוות עבורי כלי  לעבודה בעזרת העתקה, גזירה, שכפול  וגרירה. שילוב של סרטונים, שירים ותרגילים הנמצאים היום ברשת לצרכי לימוד השפה האנגלית, שילוב של מצגות שלי או של התלמידים בכיתה וכל זאת תוך שילוב התלמידים  בתהליכים ושמירה על ערנותם וסקרנותם בשיעור. הלוח האינטראקטיבי לטעמי אמור להוות אמצעי עזר עבורי כמורה לניהול שיעור בצורה מעניינת ומסקרנת לתלמידים אך הוא אינו מחליף את הצורך בעבודה שיתופית (בקבוצות), שבעיני הוא האתגר הגדול ביותר שלנו כאנשי חינוך בבתי הספר היסודיים.
כדי להבין יותר את יתרונות שילובושל הלוח האינטראקטיבי  בכיתה, בדקתי ביוטיוב סרטונים על הלוח האינטראקטיבי ונתקלתי בסרטון שמסביר את העבודה על לוח ספציפי בארצות הברית. לאחר צפייה בסרטון המסקנה העיקרית שלי היא שאת השינוי לא יעשה הלוח מכיוון שניתן להשתמש בו בדיוק כמו לוח מחיק רגיל אלא המורה עצמו במידה ויהיה פתוח לשינויים ומאותגר להכניס את טכנולוגיות המאה ה-21 לכיתתו.

הפניה לסרטון: 

http://www.youtube.com/watch?v=0U05WeXPGlk

לסיום, יש משפט באנגלית שאומר:If you can't bit them, join them  אין לנו מנוס כאנשי חינוך, אלא להצטרף למהפכה הדיגיטלית ולהתאים את עצמנו ללומד של המאה ה-21 והלוח האינטראקטיבי מהווה תחום אחד של חדשנות פדגוגית אותה ניתן לשלב בכיתה.

בפוסט זה נעזרתי במאמר: רנסנס ההוראה הפרונטאלית בנוכחות לוח אינטראקטיבי, וגם בלעדיו: אבני רותם ובן-חפר 2010  ובספרם של גילה קוץ ודוד חן: מתקוונים ללמידה: ארגז כלים דיגיטלי למורה

שילוב טלפונים ניידים בכיתות

בפוסט הקודם שלי דיברתי על ההתמכרות שלנו לטלפונים הסלולריים והפעם החלטתי ללכת עוד צעד אחד קדימה ולבדוק את נושא שילוב הטלפונים החכמים בכיתות (אם כבר התמכרות אז לגמרי!)

אני מסיימת השנה את שנת השבתון שלי וחוזרת למערכת החינוך עם מחשבות ותובנות לגבי שימוש באמצעים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה שלי. אחת השאלות המעסיקות אותי מאוד הוא השימוש בטלפונים סלולריים בכיתות.הדילמה בין השימוש בכלי מאוד נגיש שיכול לאפשר לתלמידים "עושר" של חומרי למידה לבין החשש מפני זילות של השימוש בטכנולוגיה ואי יכולת לנצל אותה כראוי.

בכתבה שקראתי באינטרנט, המתבססת על מאמר שנכתב על ידי Prensky M  ונקרא: "What can you learn from a cell phone? almost anything מתוארות שיטות למידה שונות באמצעות הטלפון החכם. הטלפון החכם הוא למעשה מחשב קטן ואישי הניתן לניצול גם ללמידה. הטלפונים הניידים הופכים יותר ויותר לבעלי יכולות טכנולוגיות חזקות ומבצעים פונקציות לוגיות. על פי המאמר הלומד של המחר הפך להיות: Digital Native - לומד המורגל באופן טבעי לכלים דיגיטליים.
למרות התנגדותם של אנשי הדרכה רבים הרואים בטלפון גורם מפריע בתהליכי למידה, המאמר מציין שיטות למידה באמצעות הטלפון הנייד : לימוד באמצעות האזנה, לימוד באמצעים גרפיים, העברת תכנים דרך הסלולרי, אמצעי למידה מרחוק, שימוש בתוכנות כמו ווטסאפ לעריכת דיונים. חשוב לשמור על ראש פתוח ולהכיר את הטכנולוגיה ואז ניתן יהיה להשתמש בה.
השאלה הנוספת שהמאמר דן בה היא מה ניתן ללמד באמצעות הטלפון הנייד? הדוגמא הטובה ביותר וזו שאני מתחברת אליה ביותר כמורה לאנגלית היא לימוד שפה- כתיבה (באמצעות שליחת sms ) ,  קריאה ודיבור. לדוגמא קיימת חברה קנדית שפיתחה לומדת לימוד אוצר מילים באנגלית המותאמת לטלפון הסלולרי. בנוסף, טכנולוגית הGPS נמצאת כיון כבר בשימוש ומאפשרת ללומד לקבל מידע על מקום ספציפי בו הוא נמצא, ניתן לנצל את הטלפון הנייד גם לסיורים לימודיים בשטח, תוך מתן הסברים. גם מבחנים ניתן לערוך באמצעות הטלפון הנייד . לדוגמא: באמצעות שליחת שאלה ב SMS .
את כל נושאי האקטואליה ניתן ללמד בשילוב הטלפון הסלולרי. הוא יכול גם לשמש כמצלמת וידאו ב
משימות חקר הדורשות איסוף מידע ויזואלי.
המאמר מציין גם את הבעיות האתיות בשימוש בטלפונים ניידים בכיתה: החשש מקרינה, שימוש בטלפון לצרכי העתקה במבחנים או הפרעה של תלמידים וניהול שיחות בכיתה. המענה לבעיות אלה יכול להיות בניית אתיקה וקביעת נורמות לשימוש בטכנולוגיה הזו בכיתות.

בפן האישי, החשש הגדול שלי הוא מאיבוד שליטה בכיתה. השאלה הראשונה שעליי לשאול את עצמי היא עד כמה אני סומכת על התלמידים (כיתות ו') שאכן יעשו שימוש מושכל בטכנולוגיה ועוד לפני כן, עליי לערוך בדיקה מקיפה האם לכל התלמידים יש את האמצעי הטכנולוגי על מנת שנוכל לעשות בו שימוש.

יצאתי לשנת שבתון בדיוק כשבבית ספרי חולקו המחשבים הניידים ועדיין לא התנסיתי מספיק בעבודה מול תלמידים באמצעים טכנולוגיים למרות שהרביתי לעבוד בבית הספר בחדר המחשבים. אני מלמדת מקצוע שהטכנולוגיה מאפשרת להעשיר אותו בהרבה מאוד מובנים ואין לי ספק שאחזור לבית הספר עם הרבה רצון ושאיפה להשתמש באמצעים טכנולוגיים מגוונים ובהם נסיונות גם לשלב את הטלפונים הסלולריים בהדרגה.

קישור למאמר: http://www.e-learning.co.il/nl_0705_5.htm

"מכורים" לסמארטפון???

לפני מספר ימים חזרתי מחופשה של שבוע בקרואטיה וסלובניה, שתי מדינות שהמילים "התחברות לטבע" אולי מתארות אותן בצורה הטובה ביותר. החלטתי לא לקחת איתי את הסמארטפון שלי, מתוך  ידיעה שנתי, בעלי, לוקח את שלו וזה מספיק כדי להיות בקשר עם הילדים. מה שלא לקחתי בחשבון זה את העובדה שגם זוג החברים שאיתם ניסע ייקחו, שניהם, את הסמארטפונים שלהם (האמירה של כולם היתה בתחילה שזה במקום לקחת מצלמה|) וכך מצאתי את עצמי יחידה ללא יכולת להתעדכן בכל דקה על המתרחש בארץ. אתחיל ואומר שהטיול היה מופלא ומאוד נהנינו אבל חזרתי עם שאלה שמטרידה אותי מאוד: האם אנו מכורים? בכל מסעדה, לובי ואתר שביקרנו, השאלה הראשונה שנשאלה היתה:  "האם יש לכם wifi ?" ואם היה, ההתחברות היתה מיידית, עדכונים בווטסאפ, מיילים ואתרי חדשות כדי לבדוק מה חדש בארץ? מצאתי את עצמי בחלק מהמקרים יושבת ומסתכלת על שלושה אנשים שאני מאוד אוהבת יושבים במסעדה, כל אחד בסמארטפון שלו, עסוק בענייניו. בשלב מסויים אפילו לקחתי את המצלמה (כן, הבאנו גם מצלמה) ומצלמת והתוצאה לפניכם:

אני מודה שזה החזיר אותי לימים שבהם נסענו לחופשה בחו"ל רק עם כרטיס בזק או אסימונים לטלפון ציבורי. כשחזרנו, היה לי ברור שעל זה אני רוצה לכתוב בבלוג והחלטתי לקרוא קצת על הנושא. מצאתי כתבה במעריב עסקים המדברת בדיוק על השאלה: "האם האנושות התמכרה לסמארטפונים?" המאמר נפתח באמירה: "זמינים כל הזמן, מעודכנים בכל שטות, מחוברים לכל העולם, מנותקים ממי שלידינו". אתחיל ואומר שברור גם לי מהם יתרונותיו הרבים של הסמארטפון, בכל יום בבוקר צפינו בתחזית מזג האויר לימים הקרובים כדי להמשיך לתכנן את הטיול, יכולנו לקרוא על מקומות מומלצים ובכל זאת הצורך הזה להיות מחובר בכל רגע נתון הפריעה לי קצת. על פי המאמר, הסמארטפון הפך לשעון המעורר שלנו, לעיתון שלנו, לתיבת הדואר שלנו ולנתיב התקשורת המרכזי שלנו. אנו יכולים לקבוע תורים לרופא, לגלוש לאתר הבנק, לצלם , להשתמש בסמארטפון כ- GPS ועוד... כפי שכתוב בכתבה: "במקום לחוות את החיים עצמם,  אנחנו חווים אותם דרך המסך"
ד"ר ירדן לויסנקי, פסיכיאטר המרבה לעסוק בענייני נפש וטכנולוגיה והקשר בין השניים, אומר בכתבה ש "אנחנו חיים בסביבה שבה מצפים מאיתנו להיות כל הזמן מחוברים...רבים מאיתנו כפייתיים ביחס לסלולרי ומפחדים לאבד שליטה". הוא מגדיר זאת לא כהתמכרות אלא כחרדה- הטלפון החכם הוא מעין כדור הרגעה נגד החרדה שלנו לא להיות מעודכנים. ד"ר לוינסקי טוען ש "אנשים שמשקיעים שעות בסמארטפון יוצרים תקשורת בצורות אחרות, צורת ההתקשרות הזו יוצרת סיפוקים מיידיים. זה מפתה יותר מקשר שצריך להשקיע בו ובסופו של דבר זה יבוא על חשבון תקשורת בינאישית".
לדברי ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה ומרצה באוניברסיטת בר אילן "הרצון להיות מעודכן כל הזמן עשוי להיות קשור גם בפחד מאובדן שליטה- יש אנשים שאי ודאות מעלה אצלם את רמת החרדה, וההתעדכנות הבלתי פוסקת מצליחה להוריד אותה במעט".

השאלה שנשאלת היא כיצד להמנע ממצב שבו אנו "מתמכרים" לסמארטפון? 

בספר שכתבה שרי טרקל, סוציולוגית ופרופסור למדעי החברה של המדע והטכנולוגיה ב-MIT , המתבסס על 450 מחקרים, היא מדברת על הפחד של האדם מאינטימיות ומהעובדה שהטכנולוגיה נותנת לנו תחושה ששומעים את קולנו ולעולם לא נהיה לבד. לטענתה, חשוב לפתח את היכולת להיות לבד כי רק אחרי שנכיר את עצמנו נוכל לפתח קשרים חברתיים בריאים.

אז מה עושים? 

 בארה"ב  כבר נעשים נסיונות לסייע לאנשים להקל על ההתמכרות לניידים שלהם. יש חברות שחוסמות את שרתי הדואר שלהן בשעות לאחר העבודה.
הפתרון על פי ד"ר כרמל וייסמן הוא ניתוק מסויים " אומנם אי אפשר להתעלם מהסמארטפונים לגמרי, כי זה המקום שבו דברים קורים ובלעדיהם אנשים ירגישו לא מחוברים, אבל אפשר למצוא שיטות להתנתק מהם לפחות באופן חלקי".
לדעתי, עלינו לבסס שורה של "כללים" לגבי השימוש בסמרטפון, פרופסור טרקל קוראת לזה יצרית אזורים מקודשים בבית שייוחדו לשיחות.  אני אוסיף לא בארוחות המשותפות, לא בסלון, כשכל המשפחה יושבת ביחד ולא בחופשה שמטרתה המרכזית היא התנתקות מהלחץ היומיומי וכניסה לאווירה של שלווה ורוגע.

קישור למאמר:  http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/421/169.html


מנקודת המבט האישית שלי, הסמארטפון הוא כלי עזר נפלא שלא הייתי מוותרת עליו, כל זמן שאנו משכילים להשתמש בו.
כשאני בחופשה, מספיק לי להתעדכן פעם ביום בשעות הערב, כאשר חוזרים למלון: שיחה עם הילדים, התעדכנות במיילים חשובים, פייסבוק ווטסאפ וחזרה להתחברות עם הטבע והנופים המקסימים.

שמורת פליטוויצ'ה המקסימה בקוראטיה, הטבע בהתגלמותו:

 

אתר עם קסם מסויים- magisto

במסגרת חיפושיי הבלתי פוסקים אחרי אפליקציות לפלאפון שהשימוש בהן "ידידותי ", נתקלתי במאמר באתר דה מארקר על חברת סטארט אפ ישראלית בשם Magisto  שהוקמה בשנת 2009, אשר פתחה יישום וידאו. מספר ההורדות של היישום כיום, על פי נתוני החברה גבוה משבעה מיליון וזה ממקם אותה במקום הראשון ברשימת יישומי הוידאו בפלטפורמת אנדראויד. היישום מאפשר עריכה אוטומטית של תמונות וסרטונים בסמרטפון והוספת מוסיקה כפסקול לוידאו. (קיים מאגר של מוסיקה לבחירה). היישום מאפשר שיתוף מיידי בפייסבוק, טוויטר, יוטיוב ומייל. כמו כן קיימת אפשרות להוספת גרפיקה נבחרת או כזו שמצייר המשתמש לוידאו. הגרפיקה מונפשת ומשולבת אוטומטית בוידאו.

קישור לכתבה בדה מרקר: http://www.themarker.com/technation/gadgets/1.2008262

כמובן שהדבר הראשון שעשיתי היה התנסות בפלאפון שלי ואכן התוצאה היתה נפלאה, אוסף של תמונות וסרטונים מאוגדים לקטע וידאו קצר (כדקה).
השאלה שעלינו לשאול כאנשי חינוך היא כיצד ניתן ליישם אפליקציה זו בתחום ההוראה? היישום הראשון שנראה לי מתאים במיוחד הוא ברמת הכיתה והשכבה, בפן החברתי: צילום תמונות מטיולים (שכן כל התלמידים כיום מגיעים לטיולים הבית ספריים עם פלאפונים) ועריכתם לסרטון וידאו משותף או לחילופין לקיחת נושא לימודי מסויים, הורדת תמונות וסרטונים הקשורים לנושא והכנת סרטון וידאו על ידי התלמידים.
כמו  כן ניתן להשתמש באפליקציה גם במחשב וזה מאפשר לנו לערוך סרטונים בכיתות מתוקשבות בנושאים שונים.
כמי שאינה מתמחה בתחום המחשבים ומשתדלת להמנע מהתנסות באפליקציות שנראות לי מסובכות לשימוש, האפליקציה של  magisto מאוד נוחה לשימוש ולדעתי מתאימה גם לילדים.
כניסיון ראשון לשימוש בה , בחרנו עינת , שותפתי לעבודה בסביבות למידה פתוחות ואני לשלב את היישום באתר אותו בנינו בנושא יצחק רבין, האיש ופועלו. המשימה שניתנה לתלמידים היתה לבחור תמונות/סרטונים קצרים על יצחק רבין וליצור בעזרת magisto סרטון קצר על האיש.

קישור לאתר:  http://www.magisto.com/


קישור לסרטון קצר שהכנתי לדוגמא: http://www.magisto.com/video/agBHZAVbSmIKDUZr

שילוב משחקי רשת במערכת החינוך!

במסגרת חיפוש מאמרים בנושא שילוב משחקי רשת במערכת החינוך לצורך עבודה בקורס "משחקי רשת ורשתות  חברתיות", נתקלתי במאמר מאוד מעניין המדבר על מחקר שנערך בנושא השפעתם של המשחקי וידאו ומשחקי רשת על מצבי לחץ ומצבי רוח של השחקן.

. מטרת המחקר היתה לבדוק האם מצב הרוח של שחקנים המשחקים Bejeweled  (BJW)  - משחק בו עליהם ליצור רצפים של צורות וצבעים כדי לקבל נקודות השתפר והמתח בו הם שורים התפוגג. במחקר השתתפו 69 נחקרים שחולקו לקבוצת ביקורת ושחקנים. לשתי הקבוצות ניתנו אותם תנאים , אבל קבוצת הביקורת התבקשה לחפש באינטרנט מאמרים על בריאות להורידם לשולחן העבודה בעוד שהקבוצה השנייה שיחקה. הפעילות נערכה 20 דקות. ההשערה הייתה שמשחק יגרום לירידה במתח ועליה במצב הרוח.  מתוך המחקר עלה שאכן אצל השחקנים היה שינוי בגלי המוח לעבר מצב רוח טוב יותר לעומת קבוצת הביקורת. מתח ירד באופן משמעותי לאחר המשחק אך לא היה מאוד שונה לעומת קבוצת הביקורת, גם נרשמה ירידה במצבי דיכאון לאחר המשחק אך גם כאן לא היה שינוי משמעותי מקבוצת הביקורת. שינויים חיוביים במצבי כעס, מרץ, עייפות נפשית ובלבול היו משמעותיים לעומת קבוצת הביקורת. על פי קצב הלב המושפע ממצבי לחץ וחרדה ניתן היה להסיק שמשחק ב BJW  משפר את מצב הרוח. הנתונים חיזקו את התאוריה שמשחק ב-  BJW מפחית מתח פיזי ומגביר יעילות באותה דרך שעושות זאת טכניקות לשליטה עצמית. ממצאי המחקר מראים את התפקיד החשוב של משחק כמו BJW  לטיפול בהפרעוות פיזיות ופסיכולוגית כמו סוכרת ודיכאון. יתר על כן, השיטות במחקר זה מציגות את הצורך להבין את תגובות האדם בזמן משחק ונותנים הזדמנויות חדשות לחוקרים ומרפאים לפתח כלים למציאה וטיפול בהפרעות פיזיות ומנטליות שונות.

קישור למאמר באנגלית:

https://intranet.ecu.edu/cs-hhp/rcls/biofeedback/upload/EEG-HRV-and-Psychological-Correlates-while-Playing-Bejeweled-II-A-Randomized-Controlled-Study.pdf

השאלה שעלינו לשאול את עצמנו כאנשי חינוך היא כיצד אנו יכולים להשתמש במשחקים לצרכי הוראה למידה. המשחק יכול להוות תוספת לתהליכי ההוראה של המורה ולתת פתרון במקרים של תלמידים אשר מגיעים לכיתה במצב נפשי ירוד(דכאון, מצב רוח ירוד, חוסר ריכוז|) ואינם פנויים ללמידה קונבנציונלית. המשחק bejeweled , עליו מדובר במאמר, יכול לשפר אצל ילדים תאום עין יד, שילוב צבע וצורה ובכך להוות חלק מתהליכי למידה הוראה. חשוב שאנו, כאנשי חינוך נדע לשלב את המשחקים בשיעורים: השימוש במשחק יכול להוות אמצעי נוסף בתוכנית הלימודים. הוא דורש חשיבה פדגוגית על מנת שיוכל ללוות תהליכי למידה באופן משמעותי. 

לסיכום :

"החינוך היעיל ביותר הוא לתת לילד לשחק בדברים נפלאים" – אפלטון (וויקיציטוט).

 

קישור למשחק:

http://www.popcap.com/games/bejeweled2/online

 

קריאה מהנה!

 

יוצאים לדרך, מטרתו של הבלוג.

כמו רוב הדברים אליהם אני נחשפת בשנה זו, גם בלוג הינו עבורי יישום טכנולוגי חדש, קצת מפחיד מחד אבל מרתק מאידך. בבלוג זה אשתף בתהליכי הלמידה שלי, כיצד אני יכולה להשתמש כמורה לאנגלית ביישומים השונים אליהם אני נחשפת בשיעורים , תובנות שלי מנושאים שונים שעולים במהלך הלמידה, קשיים שעולים , הצלחות ותחושות שעולות תוך כדי התהליך. כמו כן אשתף תכנים אליהם אחשף באינטרנט ויכולים לעניין את קהל הקוראים. כאדם מאוד פרטי, החשיפה לא קלה לי, אבל ברור לי שלבלוג  חלק משמעותי בהפיכתי לאדם שתקשוב הינו חלק משמעותי בעבודתו ובאישיותו. מקווה לעמוד באתגר בהצלחה ומאחלת לכולם קריאה מהנה.