לפני מספר ימים חזרתי מחופשה של שבוע בקרואטיה וסלובניה, שתי מדינות שהמילים "התחברות לטבע" אולי מתארות אותן בצורה הטובה ביותר. החלטתי לא לקחת איתי את הסמארטפון שלי, מתוך ידיעה שנתי, בעלי, לוקח את שלו וזה מספיק כדי להיות בקשר עם הילדים. מה שלא לקחתי בחשבון זה את העובדה שגם זוג החברים שאיתם ניסע ייקחו, שניהם, את הסמארטפונים שלהם (האמירה של כולם היתה בתחילה שזה במקום לקחת מצלמה|) וכך מצאתי את עצמי יחידה ללא יכולת להתעדכן בכל דקה על המתרחש בארץ. אתחיל ואומר שהטיול היה מופלא ומאוד נהנינו אבל חזרתי עם שאלה שמטרידה אותי מאוד: האם אנו מכורים? בכל מסעדה, לובי ואתר שביקרנו, השאלה הראשונה שנשאלה היתה: "האם יש לכם wifi ?" ואם היה, ההתחברות היתה מיידית, עדכונים בווטסאפ, מיילים ואתרי חדשות כדי לבדוק מה חדש בארץ? מצאתי את עצמי בחלק מהמקרים יושבת ומסתכלת על שלושה אנשים שאני מאוד אוהבת יושבים במסעדה, כל אחד בסמארטפון שלו, עסוק בענייניו. בשלב מסויים אפילו לקחתי את המצלמה (כן, הבאנו גם מצלמה) ומצלמת והתוצאה לפניכם:
ד"ר ירדן לויסנקי, פסיכיאטר המרבה לעסוק בענייני נפש וטכנולוגיה והקשר בין השניים, אומר בכתבה ש "אנחנו חיים בסביבה שבה מצפים מאיתנו להיות כל הזמן מחוברים...רבים מאיתנו כפייתיים ביחס לסלולרי ומפחדים לאבד שליטה". הוא מגדיר זאת לא כהתמכרות אלא כחרדה- הטלפון החכם הוא מעין כדור הרגעה נגד החרדה שלנו לא להיות מעודכנים. ד"ר לוינסקי טוען ש "אנשים שמשקיעים שעות בסמארטפון יוצרים תקשורת בצורות אחרות, צורת ההתקשרות הזו יוצרת סיפוקים מיידיים. זה מפתה יותר מקשר שצריך להשקיע בו ובסופו של דבר זה יבוא על חשבון תקשורת בינאישית".
לדברי ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה ומרצה באוניברסיטת בר אילן "הרצון להיות מעודכן כל הזמן עשוי להיות קשור גם בפחד מאובדן שליטה- יש אנשים שאי ודאות מעלה אצלם את רמת החרדה, וההתעדכנות הבלתי פוסקת מצליחה להוריד אותה במעט".
השאלה שנשאלת היא כיצד להמנע ממצב שבו אנו "מתמכרים" לסמארטפון?
בספר שכתבה שרי טרקל, סוציולוגית ופרופסור למדעי החברה של המדע והטכנולוגיה ב-MIT , המתבסס על 450 מחקרים, היא מדברת על הפחד של האדם מאינטימיות ומהעובדה שהטכנולוגיה נותנת לנו תחושה ששומעים את קולנו ולעולם לא נהיה לבד. לטענתה, חשוב לפתח את היכולת להיות לבד כי רק אחרי שנכיר את עצמנו נוכל לפתח קשרים חברתיים בריאים.
אז מה עושים?
בארה"ב כבר נעשים נסיונות לסייע לאנשים להקל על ההתמכרות לניידים שלהם. יש חברות שחוסמות את שרתי הדואר שלהן בשעות לאחר העבודה.
הפתרון על פי ד"ר כרמל וייסמן הוא ניתוק מסויים " אומנם אי אפשר להתעלם מהסמארטפונים לגמרי, כי זה המקום שבו דברים קורים ובלעדיהם אנשים ירגישו לא מחוברים, אבל אפשר למצוא שיטות להתנתק מהם לפחות באופן חלקי".
לדעתי, עלינו לבסס שורה של "כללים" לגבי השימוש בסמרטפון, פרופסור טרקל קוראת לזה יצרית אזורים מקודשים בבית שייוחדו לשיחות. אני אוסיף לא בארוחות המשותפות, לא בסלון, כשכל המשפחה יושבת ביחד ולא בחופשה שמטרתה המרכזית היא התנתקות מהלחץ היומיומי וכניסה לאווירה של שלווה ורוגע.
קישור למאמר: http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/421/169.html
מנקודת המבט האישית שלי, הסמארטפון הוא כלי עזר נפלא שלא הייתי מוותרת עליו, כל זמן שאנו משכילים להשתמש בו.
כשאני בחופשה, מספיק לי להתעדכן פעם ביום בשעות הערב, כאשר חוזרים למלון: שיחה עם הילדים, התעדכנות במיילים חשובים, פייסבוק ווטסאפ וחזרה להתחברות עם הטבע והנופים המקסימים.
שמורת פליטוויצ'ה המקסימה בקוראטיה, הטבע בהתגלמותו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה