יום שישי, 30 באוגוסט 2013

MOOCS


File:MOOC poster mathplourde.jpg

זהו כמעט הפוסט האחרון לסמסטר זה והחלטתי להקדיש אותו לאחד הנושאים המעניינים שלמדנו בקורס של חגית מישר טל, היבטים גלובליים של התקשוב, קורסי mooc.
במסגרת לימוד הנושא, חולקנו לקבוצות וכל קבוצה התמקדה ביתרונות ובחסרונות של קורסי ה-mooc באחד מארבעת ההיבטים: סטודנטים, מרצים, אוניברסיטאות או פדגוגיה. לכל קבוצה נפתח פורום לשיח א-סינכרוני בנושא ומסמך בו היה על כל חבר בקבוצה להעלות יתרון או חסרון מהיבט הנבחר (במקרה שלנו מרצים) ולהביא לו סימוכין. לפני שאכנס למסקנות שלי ולתרומה שלי לקבוצה, חשוב לי לומר שכתרגיל, העבודה בקבוצה הייתה מרעננת מחד אך גם מאתגרת ולא פשוטה: הצורך בשיתוף, האחריות המשותפת להגיע למסמך מאורגן, החיפוש אחר מאמרים בנושא שחברים אחרים בקבוצה לא השתמשו בהם, כל אלה הפכו את חווית העשייה לשונה ומעניינת ונתנה לנו פרספקטיבה על מהותה של עבודה שיתופית מקוונת.

כדי להתחיל, חשוב להסביר תחילה מה זה "mooc- "Massive Open Online Course- זוהי פלטפורמת למידה   הוראה חדשה של קורסים מתוקשבים הפתוחים לקהל הרחב ומשלבת בתוכה את טכנולוגיות המאה ה-21.
 דרך למידה/הוראה כזו היא קונקטיביסטית ותחילתה בשנת 2008.
שנת 2012 הוכרזה כשנת ה-mooc , שהפך להיות "הנושא החם" בתחום החינוך.
אחת השאלות הראשונות ששאלתי את עצמי הייתה האם הכמות לא באה על חשבון האיכות? כמו כן היה לי חשוב לבדוק מה דורש קורס כזה מהמרצה? האם הוא יעיל?
במסגרת הפוסט הזה אתמקד במסקנות אליהם הגיעה הקבוצה שלנו - נקודת המבט של המרצים ואשתמש בסרטון שהעליתי למסמך המשותף ובו מדברים מרצים המשתמשים ב-mooc על תחושותיהם ובמאמר שפורסם על המרצים שמאחורי קורסי ה-mooc.

הסרטון נפתח בהצהרה שמידי שבוע מצטרפים כ-70000 סטודנטים לקורסי mooc  וזה כשלעצמו מוכיח שהתופעה קיימת ומתעצמת וחייבים להתייחס אלה בכובד ראש. המרצים בסרטון מדברים על ההתרגשות מהעובדה שבדרך הזו הם יכולים להגיע להרבה מאוד אנשים. הם מציינים שהאינטרנט מהווה פלטפורמה מצוינת להוראה ומדברים על העובדה שבהרבה מקרים צפייה בעצמך בסרטון וידאו תורמת רבות לרמת ההוראה שלך: "פתאום אתה מבין כמה אתה יכול להיות משעמם" (דברי אחד המרצים).
בסקר שנערך על יד ה-chronicle בין מרצים שלימדו mooc ורצה לבדוק האם דרך הוראה/למידה  כזו אכן עובדת, כמעט מחצית מהמרצים הרגישו שהקורסים המקוונים שלהם היו יעילים מבחינה אקדמית בדיוק כמו הגרסאות שלהם בלמידה הפרונטלית בכיתות. המרצים מדברים גם על הצורך שלהם "להראות" בקרב עמיתיהם מבחינה מקצועית. כל שמרצה יהיה מעניין יותר, יירשמו לקורס שלו יותר סטודנטים. כמו כן המרצה הופך להיות נגיש וזמין בכל עת ובכל מקום.(נשאלת השאלה אם זה תמיד יתרון?) מצד שני, האינטימיות של הוראה בכיתה והשיח הבינאישי בין מרצה לסטודנטים נעלם.
מרצים רבים מציינים גם את שעות העבודה הרבות שנוספו להם בעריכה והקלטת החומרים ובמוגבלות שנוצרה ביכולות שלהם להעריך את הסטודנטים.


קישור למאמר: http://chronicle.com/article/The-Professors-Behind-the-MOOC/137905/#id=overview
מתוך נתוני הסקר שפורסמו ניתן לראות שרוב המרצים היו מרוצים בסך הכל מ-mooc ורואים בו דרך טובה להעברת הרצאות.
אני חייבת לציין שכסטודנטית הלומדת את תחום התקשוב, היה מעניין להשתתף בקורס כזה, למרות שכאדם המכיר את עצמו היטב, אני לא בטוחה שהייתי עומדת בסוג למידה כזה, בו האחריות להיכנס ולהקשיב להרצאות תלוי רק בי. לגבי שאלת איכות מול כמות, אני מאמינה שהרבה תלוי במרצה עצמו. מרצה טוב יצליח להגיע למספר רב של סטודנטים ולשפר את סיכוייהם להצליח בקורסים מהסוג הזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה