הכיתה ההפוכה, בעד או נגד?

המושג הכיתה ההפוכה הוזכר מספר פעמים במהלך השנה האחרונה במסגרת לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים וסיקרן אותי לבדוק קצת יותר לעומק במה מדובר. כדי להבין את המושג קצת יותר טוב פניתי לשלושה מאמרים שנכתבו בנושא.
קישורים למאמרים:
 
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4073

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5363

http://shluvim.macam.ac.il/pg/news/yoramorad/read/67604

מתוך מאמרה של ג'קי גרשטיין, "מודל שיטת ההוראה ההפוכה: התמונה המלאה ", ניתן ללמוד שהרעיון המרכזי העומד במודל הכיתה ההפוכה הוא " שינוי אופן ההוראה כך שהלומדים יהיו קשובים להרצאה, כאשר נעשה שימוש בשיעורי הבית לצורך העברת ההרצאה, כאשר התלמידים מאזינים להרצאה בוידאו בבית ואז הכיתות עצמן הופכות בתהליך זה למעבדות מחקר, שיתוף פעולה ויצירה. כל זאת על בסיס ההרצאה שהלומדים צפו בוידאו בבית."
המטרה היא להקנות לתלמידים מיומנויות למידה מעמיקות כאשר  הלמידה בכיתה הופכת להיות למידה פעילה יותר.
קיימים מספר יתרונות במודל זה, הראשון הוא ביטול המימד הגיאוגרפי, בו הלמידה נעשית בעיקר בכיתה וביסוס דיאלוג בין התלמידים והמורים. התלמידים נחשפים דרך העבודה בבית למקורות מידע מגוונים והלמידה הופכת מאתגרת יותר, התלמידים נחשפים לאנשי חינוך, מרצים ותלמידים מרחבי העולם וזה מכין אותם לקראת העתיד כאזרחי העידן הגלובלי.
במאמרו "להפוך את הכיתה" מציין יורם אורעד שבשיטה המסורתית, התלמידים לעתים עסוקים כל כך בכתיבה מתמדת של דברי המורה ומחמיצים לעתים נקודות חשובות שהוא אומר. צפייה בהקלטות וידאו של המורה או של אחרים נותנת להם להיות בשליטה , לחשוב תוך כדי, להריץ את הסרטון לאחור בכל פעם שירצו ולקלוט את החומר היטב על פי הקצב שלהם.  בכך בעצם נפתרת הבעיה  של תלמידים איטיים יותר או תלמידים מהירי קליטה. יעילות הדיונים בכיתה עולה בעקבות ההכנה של התלמידים בבית. המורה מתפקד יותר כמנחה, מתווך ידע ומטפח למידה שיתופית ולא מעביר הידע.

השאלה המרכזית שאני כמורה לאנגלית שואלת את עצמי היא האם העברת האחריות לתלמידים יכולה להיעשות בכל נושא שנלמד בכיתה? בכל גיל? על השאלות האלו אנסה לענות בהמשך הפוסט לאחר שאתייחס גם לחסרונות השיטה.

במאמרה "למידה, אינטרנט.. ומה שביניהם "מצוטטת שלי רייט כמי שאינה מאוהבת יותר בהפיכה הזאת. היא טוענת שבתחילה התלהבה מאוד וכך גם תלמידיה. היא מוסיפה שלא הרגישה בהמשך שהשתנה שינוי בחוויית הלמידה והרצאה המסורתית למעשה נשארה במרכז הלמידה גם אם מקום הגשתה וצורתה השתנו. היא מציינת שלטעמה לחייב את התלמידים לצפות בסרטונים חינוכיים בזמנם החופשי גוזל מהם זמן חשוב שמגיע להם לנצל בדרכים אחרות.. הכיתה ההפוכה לא נותנת מענה לרצון להפוך את התלמידים לאחראים יותר ללמידה שלהם ובמקום זה רייט בנתה מעין מודל מקומי שבו היא ותלמידיה הבינו שכדי להפוך את הלמידה למשמעותית יותר עבור התלמידים עליהם לענות על שלוש שאלות: מה אנחנו הולכים ללמוד? איך אנחנו הולכים ללמוד את זה? איך נראה את הלמידה שלנו למורה?(מה יהיו תוצרי הלמידה?).

על פי פורמט מעגל הלמידה של ברניס מקארת' הלמידה ההפוכה מזמנת בראש ובראשונה התגייסות , בה התלמיד מתחבר באופן אישי להתנסות ושואף ליצוק משמעות לתוך ואודות הפעילות, התלמיד מעמיק ומטמיע את הרעיונות המועברים על ידי משאבים מקוונים . הוא אחראי על הזמן והדרך בה ילמד. בסיום התהליך התלמיד נדרש להדגים את החומר הלימודי בדרך שבה הוא רואה לנכון.. זהו השלב שחשוב לעשותו בכיתה ותפקידו של המורה בשלב הזה לייעץ לתלמיד והדריכו בדבר סוג הפרויקטים והכלים הראויים לשאיפותיו.

אני מורה בבית בפר יסודי ומחפשת כל הזמן גיוון בדרכי ההוראה. כמורה לאנגלית בבית ספר יסודי , ברור לי שמודל הכיתה ההפוכה אינו יכול להוות חלק מרכזי בתהליך ההוראה שלי מכיוון שהתלמידים מתמודדים עם שפה זרה ברמה הבסיסית ביותר ובדרך כלל יזדקקו להדרכתי. ואולם הרעיון קוסם לי מאוד כחלק מתוכנית הלימודים בשיעורים ספציפיים המיועדים לכיתות ה'-ו' ובהם אני יכולה לתת לתלמידים לקרוא סיפור לבד, לחקור נושא מסוים בבית (בהדרכה מראש לאיזה סוגי מידע עליהם לגשת) . לדוגמא מערך שיעור בנושא חיות בסכנת הכחדה הקיים בשכבת ו' יכול בהחלט להתחיל דווקא מהפניה של התלמידים למקורות מידע בבית, או האזנה להרצאה שהוכנה מראש בנושא ולאחר בכיתה , פיתוח דיון ותוצרים בנושא.
 בשיחה שערכתי עם בני בן השמונה עשרה, הצגתי בפניו את המודל ושאלתי את דעתו ואני מצטטת את דבריו: "נראה לי שזה רעיון מצוין, הזמן בבית הספר לא מתבזבז על הרצאות של המורים שלרוב אנו לא מקשיבים להם וכל ילד יכול ללמוד בקצב שלו." כששאלתי לגבי נושא האחריות והאם הוא חושב שתלמידים ייקחו אחריות על הלמידה שלהם? התשובה שקיבלתי היא ש"הדבר חייב להיעשות בהדרגה ושאין ספק שיהיו תלמידים שלא יילמדו אבל זה קיים גם כיום בשיטה המסורתית. במשך הזמן תהיה הטמעה ואם המורים יהיו מספיק אסרטיביים ויידרשו לראות תוצרים בסוף התהליך, לדעתי זה ייטמע וישפר את איכות הלמידה".

לסיכום: כאשר אנו מדברים על בוגר המאה ה21 הכיתה ההפוכה מזמנת בהחלט שימוש יעיל בטכנולוגיה ממוחשבת ,העברת השליטה לתלמיד והגברת פיתוח החשיבה אצל התלמידים. כדי שהשיטה תיושם , יש צורך להשקיע בהכשרת מורים כדי שהיישום לא יהיה שטחי, ללוות את המורים ולצייד אותם בכלים מגוונים להטמעת השיטה בכיתותיהם. חשוב שהתלמידים יהיו חשופים ליותר מדרך למידה אחת: הרצאה, סרטון, שיר, דיון ברשתות חברתיות, עיון באתרי אינטרנט ועוד. ברמה האישית נראה לי שאנו עדיין רחוקים מאימוץ המודל בשלמותו אך בהחלט ניתן לקחת וליישם חלקים ממנו כבר היום בכיתות.

הסרטון שהוספתי הינו הסבר של מורה על הסיבות שלה לאימוץ מודל הכיתה ההפוכה המסכם אולי בדרך הטובה ביותר את הרעיון המרכזי  אליו אני בהחלט מתחברת במודל והוא האפשרות של כל תלמיד להכין עצמו לפני השיעור בקצב שלו ובזמן שלו , לעומת הכיתה המסורתית בה כולם לומדים בקצב זהה.